149
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
18 לקוטי לבין תחילת דבריו "אף עגל וכבש בכלל גדי...":
בפירושו "אף עגל וכבש בכלל גדי" אין כוונת רש"י לבאר רק את משמעות המלה "גדי", אלא להבהיר שאלה המתעוררת במלים "לא תבשל גדי" - שאותן הוא מצטט: במה שונה "גדי" מסוגי בהמות אחרים, שדוקא לגבם יש איסור "לא תבשל בחלב אמו"?
בכללות אין בתורה הבדלים - לגבי איסורים וכדומה - בין בהמה אחת לאחרת,
ועד כדי כך הדבר פשוט, שרש"י מפרש, ללא שום הוכחות, שב"יגח שור" הכוונה היא ל"אחד שור ואחד כל בהמה וחיה ועוף"5.
ואת זאת מבהיר רש"י בפירושו "אף עגל וכבש בכלל גדי"'*:, שהאיסור "לא תבשל... "אכן חל גם לגבי עגל וכבש'*.
5 פרשתנו כא, כח. וראה עד"ז פרש"י כא, לז.
*35) ולכן מקדים רש"י "אף עגל וכבש בכלל גדי" ורק אח"כ מוסיף "שאין גדי אלא לשון ולד רך" - ודלא כבפ' תשא שבתחלה מפרש "כל ולד רך במשמע" ואח"כ כותב "ואף עגל וכבש"* - כי בפ' תשא שם מפרש לשון "גדי" [שלכן אינו מעתיק "לא תבשל"], וראה לקמן 217 ואילך. משא"כ בפרשתנו מפרש ש"לא תבשל" הוא גם על עגל וכבש, ובהמשך לזה הוא מפרש "שאין (בשי"ן) גדי כו'" - לבאר מ"ש לפנ"ז.
6) בראב"ע וברשב"ם כאן, שהוא לפי שדיבר הכתוב בהוה. אבל רש"י אינו מפרש כן, כי ס"ל שבדרך הפשט - גם עגל וכבש בכלל גדי.
משפטים ג
אמנם גם לפי פירוש רש"י נכלל ב"גדי" רק ולד רך (ורק) של בהמות (ולא חיות)*:, אך למרות זאת אי אפשר לשאול: במה שונה ולד רך של בהמות מכל שאר הסוגים, כי כיון שאיסור "לא תבשל" (בפסוק שלנו) הוא כפשוטו*
ומה שרש"י אינו מפרש שהאיסור הוא בכל בשר*, ומ"ש "גדי" הוא לפי שדיבר הכתוב בהוה** - כי הפירוש "דיבר הכתוב בהוה" הוא דוקא כשאין סברא לחלק בין המובא בכתוב לשאר הענינים הדומים אליו, משא"כ בנדו"ד שיש סברא לומר שהאיסור הוא רק ב"גדי" (כדלהלן בפנים).
8 ראה לעיל הערה 17.
9 להלן בפ' תשא (לד, כו) מפרש רש"י: "בחלב אמו פרט לעוף שאין לו חלב אם" ולפי"ז (דצריך לשלול עוף) מובן דהאיסור לא תבשל הוא גם בחלב אחר. אבל נוסף על מה שמובן בפשטות (וכמדובר כמה פעמים), שרש"י אינו סומך עצמו על מה שיפרש אח"כ - בנדו"ד, בפ' משפטים, מכיון שא"א לפרש פרט לעוף כו שהרי "גדי" (שבפרשתנו) הוא דוקא מין הבהמה (כנ"ל בפנים) ולא חי" ועוף - אין להוציא "בחלב
הערות
- 1. *) ועפ"י דפוס הראשון - "אף עגל וכבש" הוא ב"דיבור" שלאחריו.
- 7. ראה לעיל הערה 5.
- 3. *) ואף שבפ' תשא מפרש רש"י "אזהרה לבשר כו'" (שכוונתו בזה היא לכל בשר ולא רק ל"גדי - ולד רך"), הרי מזה שבפרשתנו אינו מפרש "אזהרה לבשר" מוכח שהאזהרה שבפ' משפטים היא רק ל'"גדי", כי מובן שרש"י אינו סומך - במה שמוכרח בפשוטו של מקרא - שיפרש זה אח"כ.
- 4. ההכרח של רש"י בפ' תשא לפרש "אזהרה לבשר" - ראה להלן ע' 212 ואילך.
- 5. **) ואין לומר שלהפירוש שגדי כולל כל ולד רך. אין הדוגמא ד"גדי" מצו" יותר משאר בשר - כי גם ברמב"ם הל' מ"א שם ובטוש"ע שם מובא "דיבר הכתוב בהוה" (וראה הביאור ע"ז בפרישה שם), ו"הווה" זהו המציאות בפועל - ולכן אין לחלק בזה בין לימוד ע"ד הפשט, או ההלכה וכר. וראה להלן שם (ע' 218), שגם רש"י בפ' תשא מפרש כן.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ב'קמ לקו"ש ח"ו ע' 149
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.