148
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הקיים רק לגבי "גדי בחלב אמו" - לומדים רק מהפעם השלישית.
ו איסור בישול רק בפעם השלישית
לכאורה, יש לשאול על כך: בסופו של דבר קיים איסור על בישול בשר בחלב גם לפי פירוש רש"י בפשוטו של מקרא, ומה יוצא מכך, שהחידוש קטן יותר, על ידי ההסבר ש"לא תבשל" הראשון (והשני) אינו איסור בישול? במה מקל ההסבר שגזירת הכתוב מופיעה בפרשת ראה, ולא בפרשת משפטים?
אך לאמיתו של דבר מובן: אילו "לא תבשל" הוא רק איסור בישול, ולפחות עדיין לא ידוע אודות איסור אכילה והנאה - זהו אכן חידוש גדול ביותר. אך כאשר אנו כבר יודעים שבשר בחלב אסור באכילה ובהנאה, כבר אפשר להבין בפשטות את איסור הבישול: איסור הבישול של בשר בחלב הוא תוצאה של איסור אכילה והנאה. איסור אכילה והנאה לגבי בשר בחלב כה חמור, עד שהתורה אסרה בו גם בישול, העלול להוביל לאכילה ולהנאה?*.
דוגמא לדבר זה ממקום קודם: כאשר שמעה חוה ש"מפרי עץ הגן נאכל, ומפרי העץ אשר בתוך הגן
(ולמרות זאת) אמר אלקים לא תאכלו ממנו" - הבינה בפשטות' שהציווי כולל גם "ולא תגעו בו"**.
וזהו הסבר נוסף לכך שרש"י מבאר את איסור בישול בשר בחלב רק ב"לא תבשל" השלישי, למרות שאין הוא מתאים לפשט, כי (בנוסף לכך שההגיון מחייב לדחות איסור שיש בו חידוש מאוחר ככל האפשר, כדלעיל בסעיף ה') - הרי איסור הבישול מובן יותר רק מפני שבשר בחלב אסור באכילה ובהנאה***.
. הקשר בין שני חלקי הפירוש
לפי האמור לעיל יובן הקשר שבין סוף דברי רש"י "ובשלושה מקומות נכתב בתורה, אחד לאיסור אכילה..."
הערות
- 2. ראה כס"מ הל' טומאת מת פ"א ה"ב. וראה לקח טוב (למהר"י ענגיל - כלל ח), כו"כ דוגמאות דסייג בדאורייתא.
- 2. משפטים ב שיחות 17
- 3. שלכן נתקבלה אצלה ראיית הנחש "כשם שאין כו'" (ראה לעיל הערה 9).
- 4. בראשית ג, ב"ג.
- 34. וגם לפי המבואר להלן סעיף ז' שטעם האיסור ד"גדי בחלב אמו" הוא מצד אכזריות, אין לומר שאיסור הבישול הוא מצד עצמו, כי גם הבישול הוא אכזריות - כי בא"כ הו"ל לאסור (גם) השימה בחלב אמו (והרי א"א לבישול בלי שימה תחלה). ומזה מוכח שהאכזריות היא דוקא באכילה (ובהנאה) ולא בבישול.
- 6. ואין סתירה לזה מ"אותו ואת בנו לא תשחטו" - אף שהוא ג"כ מצד אכזריות, (ובפרט שלפי שיטת הרמב"ם (הל' שחיטה רפי"ב) אם עבר ושחטן מותר לאכלן) = כי האכזריות שבשחיטת אותו ואת בנו יש בה גם משום צער בע"ח (ראה להלן הערה 41), ולכן עיקר האכזריות הוא דוקא בשחיטה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.