144

הערות

1. 1. ולהעיר שבפ' תזריע שם, מוסיף רש"י "כמו ששנוי' ביבמות".
2. 2. לכאורה אפשר להקשות: הרי גם התחלת הכתוב "ראשית בכורי אדמתך. גו'" [וכן הפסוקים שלפנ"ז] נכפלו בפ' תשא? אבל - החידוש שבפסוקים אלו, פירש רש"י בפ' תשא (כמבואר בארוכה בשיחת ש"פ ויקהל תשכ"ח).
3. 3. או ש'גדי" השני מרבה רק "כבש" שדומה יותר ל"גדי (עזים)", כי שניהם הם בהמה דקה, ו"גדי" השלישי - ולד רך של בהמה גסה (וראה. עד"ז מכילתא כאן: "אחת לבהמה גסה ואחת לעזים ואחת לרחלים").
4. 4. אבל ולד רך ממין הח לא ילפינן מ"גדי" שנאמרה בפעם השני' (כ"א מפעם השלישית). וראה עד"ז מכילתא כאן: "אחת לבהמה (גסה ואחת לדקה) ואחת לחי".
5. 5. וגם בדרך ההלכה הרי ישנה דיעה
6. 6. משפטים גב שיחות 18
7. 7. ש"גדי" הוא דוקא גדי (העזים), ובשר חי' ושאר בהמות מ"גדי" יתירה נפקא (ראה רש"י חולין קיד, א - ד"ה בחלב אמו).
8. 6. ויתרה מזו - רגיל זה ביותר בתורה וכפרש"י: "חיות .. ור"ד .. שאינן צריכות מילדות" כחיות (שמות א, יט). ולא רק ע"פ דרך הדרש (הקרוב לפשט) כבנדו"ז, אלא גם בפשוטו של מקרא, וכמו: גור ארי" יהודה (ולא נאמר - כבסיום הכתוב - "כגור ארי'") - ויחי מט, ט. ובכ"מ.
9. 7. אבל לא ממין החי'. שלכן כותב רש"י "עגל וכבש" דוקא (ראה רש"י ויקרא א, ב).
10. 10. ואין להקשות: מזה שהוצרך (חולין. קיג, סע"א) למיעוט "פרט לחי" מוכח לכאורה שאלולי המיעוט גם חי' היא בכלל "גדי" (וראה רש"י חולין שם), אבל - נוסף על זה שאין ראי' מלימוד על דרך ההלכה ללימוד על דרך הפשט*
11. 11. *) ברש"י ראה (יד, כא) "שלשה פעמים פרט לחי" כו" - אבל זהו לאחרי שנאמר "לא תבשל גר" פעם שני' (בפ' תשא) שמזה ילפינן כל בשר (כפרש"י שם "אזהרה לבשר בחלב" - ראה