141

ועל תמיהתו הגדולה של אברהם?י "תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג?!" - הוא טוען, שעליו "לשוטט בדעתו" ולחשוב ביום ובלילה* וכו', ואשר לכך שכבר התגלתה האמת, ולגבי אלו שלא הודו בכך מלכתחילה כבר "גבר עליהם בראיותיו"%, - הרי ה"זקן וכסיל"9 מכניס רוח שטות* בלב כסיל לשמאלו'ל - וממילא אין לו כלל כל תמיהה ושאלה, והאמת נעדרת.

על כך מביא רש"י את הכלל "דיבר הכתוב בהווה", שאף ה"הווה", הדבר הנפוץ ביותר, אינו מצד הטבע ח"ו, אלא מפני "דיבר הכתוב"?, מפני עשרה מאמרות שבכתוב, אשר מחיים ומהווים ("הווה" מלשון מהווה) את כל פרטי הנבראים בכל רגע ורגעל.

ורש"י מדגיש כלל זה אפילו לבן החמש למקרא, כי אף הוא בין אלו שעליהם נאמר בלשון הרמב"ם* "בחר ה' ישראל לנחלה", כאשר "נתנבא משה רבינו" = כלומר, במתן תורה - "והודיעם דרך עבודתו".

טו. החידוש - דווקא לאחר מתן תורה

ענין זה רש"י מפרש ומגלה בפשטות רק בפרשת משפטים, כי לפפי מתן תורה, כאשר היתה ה"גזירה" (גם מלשון חיתוך) = בין "עליונים" ל"תחתונים"**, לא ניתן היה לראות בגלוי ממש ש"דיבר הכתוב" - "עליונים" - בענינים של "הווה", "תחתונים" לגמרי, שבהם יש יותר מקום לטעות ש"עולם כמנהגו בלי מנהיג נוהג". רק לאחר מתן תורה, כאשר ה"כתוב" (התורה) בא למטה, ונוצר "חיבור עליונים ותחתונים" - אז אפשר לראות גם ב"הווה", בתחתונים, בגלוי ש"דיבר הכתוב".

בכל זאת אין רש"י מציין את הכלל "דיבר הכתוב בהווה" בפרשת יתרו, אלא בפרשת משפטים שלאחר פרשת מתן תורה, כי החידוש העיקרי של "חיבור עליונים ותחתונים" שהתחדש במתן תורה הוא, שאף לאחר מתן תורה*, לאחר "במשוך היובל"?,