140
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
אך רש"י אינו יכול להסתפק בהוכחה זו בלבד. שהרי, כיון שהסיבה ל"ולנערה לא תעשה דבר" היא המקום אשר "אין מושיע לה", יוצא שהדוגמא "בשדה", שהיא המקרה הנפוץ שבו "אין מושיע לה" איננה בקשר לענין צדדי, אלא בקשר לדין עצמו.
ולפיכך, למרות שהמלים "כי בשדה מצאה" מיותרות, לכאורה, אין זה "חבר" ממש למלה "בשדה" שבפסוקנו, שבו המקום שבו נטרפה הבהמה הוא ענין שולי לחלוטין, שאינו קשור לדין "ובשר טריפה לא תאכלו".
לכן מוסיף רש"י "וכן אשר לא יהיה טהור מקרה לילה", שבו הדוגמא "לילה" היא ענין צדדי, ולגבי הדין של "מקרה" אין כלל חשיבות לזמן שבו ארע הדבר.
אך גם בפסוק זה אין רש"י מסתפק. שהרי, המלה "לילה" אינה מיותרת5, כי לפני כן נאמר "ונשמרת מכל דבר רע" ומיד לאחר מכן, ללא הקדמה "והיה אם
משפטים א
לא תשמע", נאמר "כי יהיה... מקרה", ואין מובן, כיצד ייתכן הדבר, ולכן מוסיפה התורה את המלה "לילה", כפי שמדייק רש"י "הוא הדין למקרה יום", אך בפסוק עצמו מדובר רק על לילה, כאמור לעיל לגבי אלמנה ויתום.
משום כך אין זו הוכחה למלה "בשדה" שבפסוקנו, שהיא מיותרת לחלוטין, וגם בלעדיה ברורה המשמעות של "ובשר טריפה",
לפיכך מביא רש"י גם את הפסוק "כי בשדה מצאה", שאף בו לא יחסר דבר אילו נאמר "כי צעקה... ואין מושיע לה", והמלים "בשדה מצאה" באות רק לצורך "דיבר הכתוב בהווה".
לפי האמור לעיל יובן מדוע צריך רש"י להביא פירוש שני, אף לאחר ציטוט שני הפסוקים מפרשת תצא - כי שתי הוכחות אלו עדיין אינן מראות באופן ברור, שהתורה מוסיפה מלה מיותרת בעצם הדין לגבי ענין צדדי לחלוטין.
יד. גם הטבע הוא מדבר ה'
מהענינים של "ינה של תורה" שבפירוש רש"י זה:
כשמתרחש מאורע יוצא דופן, קל יותר לאדם לקבל שמאורע זה בא מלמעלה, אך בהתרחשויות רגילות מפתה היצר הרע "עולם כמנהגו - במנהג ובטבע שלו עצמו - נוהג"*.
הערות
- 1. שאינו מוכיח מ"ואם בשדה ימצא" שבתחלת הפרשה (וכן מ"ומצאה איש בעיר" שבפסוק כג) - כי שם הוא ענין של סיפור.
- 2. ומה שאינו מוכיח מ"על דבר אשר לא צעקה בעיר" (שם, כד) - אף שגם שם הוא טעם להדין "וסקלתם" - כי "בעיר" היא ההסברה דהתביעה "על דבר אשר לא צעקה" [דלהיות ש"עיר" הוא (ע"פ רוב) מקום שיש לה מושיעים, הוי לה לצעוק]. משא"כ "בשדה מצאה" מיותר, שהרי נאמר "(צעקה גו') ואין מושיע לה".
- 5. שזה נקרא (גם) "מקרה" (בלי הוספת תיבת "לילה") - ש"א כ, כו. ולהעיר גם מבלק כג, ד ופרש"י שם.
- 4. שיחות
- 6. ע"ז נד, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.