135
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וכיצד ייתכן, אפוא, ששם מקבל רש"י את הכלל "דיבר הכתוב בהווה" כדבר פשוט שאין כלל צורך לבארו. ואילו בפסוק "ובשר בשדה טריפה" הוא מחשיב זאת לפירוש שקשה לקבלו, ושיש הכרח בהוכחות, ואשר אף לאחר ההוכחות יש צורך בפירוש שני?
אף אם נאמר, שהמלים "וכי יריבון אנשים" ו"בשבט" מופיעות מסיבה אחרת, ולא מפני הכלל "דיבר הכתוב בהווה", ואף בכל שאר הפסוקים שנראה שיש בהם מלים נוספות מפני כלל זה נמצא סיבה אחרת להופעתן - הרי בפסוק "כי יסיתך... בסתר לאמר"?, אומר רש"י עצמו: "בסתר - דיבר הכתוב בהווה... ". ומובן, שלולא הכלל "דיבר הכתוב בהווה" לא היתה מופיעה שם מלה אחרת. ואם כך, צריך היה רש"י להביא, לגבי "ובשר בשדה טריפה", הוכחה מהפסוק "כי יסיתך גו' בסתר" המופיע לפני הפסוק "כי בשדה מצאה"?
1 פירוט הדוגמא - בסיפור או בדין
ההסבר לכל האמור לעיל הוא:
כאשר התורה מציינת דין מסויים באופן של "סיפור דברים להבא", שאם יקרה כך, יהיה הדין כך וכך, אז יש להניח, שהפרטים שמציינת התורה בסיפור זה מובאים כדי להמחיש את הארוע באופן הנפוץ ביותר, "בהווה".
אך כאשר התורה מציינת פרט מסויים בדין, יש לומר, שיש כוונה דווקא בפרט זה.
ולפיכך: על הפסוק "וכי יריבון אנשים..." אין רש"י צריך להדגיש שהדין "והכה... ונקה... רק..." חל גם ללא "וכי יריבון", כי הפרט "וכי יריבון" מובא כחלק מהסיפור, ומובן, גם ללא פירוש רש"י, שהוא מובא רק כדי להמחיש את המאורע באופן המצוי.
וכן גם בפסוק "וכי יכה... בשבט", רש"י אינו צריך לציין שאותו הדין חל גם כאשר ההכאה אינה בשבט, אלא במשהו אחר, כי הפרט "בשבט" הוא חלק מתיאור הארוע בלבד.
אך בפסוק "וכי יגח שור", כאשר הדין איננו רק לגבי בעל השור, אלא גם ובעיקר לגבי השור עצמו - "סקול יסקל השור..." - הרי יוצא, שהפרט "שור", על אף שהוא בסגנון של סיפור', הרי הוא פרט גם בדין עצמו, כאילו היה נאמר בפסוק שדינו של שור שנוגח הוא סקילה - וניתן לחשוב שהתורה קובעת דין זה דוקא לגבי שור נוגח, ולא לגבי בעל חייםאחר, ולכן צריך רש"י להבהיר "אחד שור ואחד כל בהמה וחיה ועוף, אלא שדיבר הכתוב בהווה".
ח. "'מכשפה לא תחיה" - קביעת דין בלבד
על פי האמור לעיל יובן מדוע בפסוק "מכשפה לא תחיה" אומר רש"י שוב את הכלל "דיבר הכתוב בהווה", ואינו
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.