130
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
משפטים
א. "דיבר הכתוב בהווה"
בארבעה מקומות שונים בפרשתנו אומר רש"י את הכלל: "דיבר הכתוב בהווה"'. בפעם הראשונה הוא מציין כלל זה לגבי הפסוק "וכי יגח שור"?: "אחד שור, ואחד כל בהמה וחיה ועוף, אלא שדיבר הכתוב בהווה". לאחר מכן מביא רש"י כלל זה בשלושה פסוקים נוספים כדלהלן בסעיף ג'.
יש להבין: אף לפני הפסוק "וכי יגח שור", ובאותה3 פרשה, יש פסוקים שצריך להניח, לכאורה, שמובאת בהם הדוגמא המסויימת, מפני ש"דיבר הכתוב בהווה", ולא מפני שהדין המוזכר בפסוק זה הוא דווקא באופן המפורט.
למשל, בפסוק "וכי יכה איש את עבדו... בשבט..."י, מובן שהדין של "נקום ינקם, אך אם יום או יומיים יעמוד לא יוקם..."* חל בפשטות", גם
כאשר מכים את העבד לאו דווקא בשבט, אלא במשהו אחר?, ובפסוק מופיעה המלה "בשבט", רק מפני ש"דיבר הכתוב בהווה".
כך אנו מוצאים בפסוק קודם יותר: "זכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו..."* - בודאי חשוב כאן רק הענין של "והכה איש את רעהו", וכל ההקדמה "וכי יריבון אנשים" כתובה רק משום ש"דיבר הכתוב בהווה".
אם כך, אין מובן: מדוע מעכב רש"י את פירושו "דיבר הכתוב בהווה" עד הפסוק "וכי יגח שור", ואינו אומר זאת מיד בפעם הראשונה, (ולפחות - בפרשה זו)?
כן יש להבין מדוע שונה רש"י אותו כלל ארבע פעמים במקומות סמוכים זה לזה, כפי שיפורט להלן?
הערות
- 1. שיחות 4
- 1. וכ"ה בפרש"י ראה יג, ז. טו, יש. תצא כג, יא בה, ר.
- 2. כא, כח.
- 3. ועד"ז בסדרות שלפני זה ולדוגמא ביתרו: יט, יג. בבשלח טז, כג. וכו'
- 4. בא, כ.
- 65. שם, בדבא.
- 66. ברמב"ם הל' רוצח פ"ב הי"ד: לכך נאמר בשבט, שלא נתנה תורה רשות להכותו אלא בשבט ומקל ורצועה וכיוצא בהן. וראה אוה"ח כאן. אבל: (א) בפרש"י לא נזכר זה כלל. (ב) גם לפ"ז צ"ל שהלשון "בשבט" הוא מחמת "דבר
- 8. הכתוב בהוה", שהרי השלילה ד"הכאת רציחה" (שברמב"ם שם), הוא גם ב"מקל ורצועה וכיו"ב".
- 7. ואדרבה: אלולא הטעם "דבר הכתוב בהוה", הי' צ"ל נאמר (ע"ד הפשט) דוקא דוגמא אחרת, כי תיבת "שבט" כוללת גם שבט שאין בו כדי להמית (משא"כ "כלי ברזל" -- ראה פרש"י מטות לה, טז), והדין שנאמר בכתוב הוא דוקא כשהכהו בדבר שיש בו כדי להמית (ראה רש"י עה"פ).
- 8. כא, יח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.