119

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

יתרו ג

א. "לאמר" - בני ישראל השיבו על הדברות

לפני התחלת עשרת הדברות, אומרת התורה': "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר". באופן כללי, משמעות המלה "לאמר" היא: כדי לומר (שוב)"', לדוגמא: ב"וידבר ה' אל משה לאמר" הכוונה היא?, שמשה ימסור לבני ישראל את דברי הקדוש-ברוךהוא אליו. אך בפסוקנו אין להסביר כך, כי במתן תורה דיבר הקדוש-ברוך-הוא אל כל בני ישראל, ובמיוחד כאשר ב"כל ישראל" כאן, הכוונה היא לכל נשמות ישראל בכל הדורות, שכולן נכחו בקבלת התורה ושמעו את הדברות מהקדוש-ברוך-הוא בעצמו*. ואם כך, למי היו אמורים בני ישראל, או משה, למסור את עשרת הדברות 93

לכן מוסבר במכילתא, שהמשמעות של "לאמר" כאן היא: לענות, שעל כל

דיבור השיבו בני ישראל שהם יצייתו לציווי זה.

ולגבי האופן, שבו ביטאו בני ישראל את קבלת הדברות, מובאות במכילתא שתי דעות: רבי ישמעאל אומר "שהיו אומרים על הן הן ועל לאו לאו" - שעל הדברות מסוג של "קום ועשה" (הן) ענו ישראל "הן", שהם יעשו זאת, ועל הדברות שנצטוו לא לעשות (לאו), השיבו בני ישראל "לאו", שהם לא יעשו את מה שהקדוש-ברוך-הוא אוסר. ואילו רבי עקיבא אומר, שבני ישראל השיבו "על הן הן ועל לאו הן", שעל כל הדברות - הן דברות של "הן" (עשה) והן דברות של "לאו" (לא תעשה) - הם השיבו באותה לשון "הן", שהם יצייתו לציווי ה' - כל ציווי לפי משמעותו.

אין מובן, מהו תוכן המחלוקת: מהו ההבדל אם התשובה היא בלשון שלילה: "לאו", שהם לא יעברו על האיסור, או בלשון חיוב: "הן", שהם יקיימו את הציווי, כלומר: לא יעשו את האסור, והרי כוונת שתי התשובות זהה, לכאורה?

ב. 'רואים את הקולות..." - שתי דעות

יש מחלוקת נוספת בין אותם תנאים, רבי ישמעאל ורבי עקיבא, ואף היא בקשר למתן תורה:

הערות

  1. 1. שיחות 155
  2. 1. פרשתנו כ, א.
  3. 1. ראה פרש"י פרשתנו יט, יב. ויקרא א, א. בהעלתך יב, יג. ובכ"מ. מלבי"ם ויקרא שם פ"ג, וא"ו. ס' ערה"כ (לבעהמ"ס סה"ד) מע' אמירה.
  4. 2. ראה משנה סוטה פ"ה מ"ד ובפרש"י שם.
  5. 2. פרדר"א פמ"א. שמו"ר פכ"ח, ו. תנחומא יתרו יא. זח"א צא, א.
  6. 3. וכן מקשה בתו"א סז, ב. ובלקו"ת שה"ש (מ, ב) מפרט דהקושיא מ"שאר מצותי' של תורה". ובזה בטלה הפירכא מבראשית ה, כט. טו, א. ובב"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.