112
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
רוחני, ומהם:
מתבטאת במספר אופנים,
א) דבר רוחני אינו סותר מציאות אחרת". כפי שרואים לגבי סברות ומחשבות עדינות, רוחניות ו"מופשטות", שככל שהסברות רוחניות יותר, כך הן מפריעות זו לזו פחות '3.
ב) מפני רוחניותו נמשך הדבר לנעלה ממנו, כפי שאנו רואים אף ברוחניות שבגשמיות, לגבי האש, למשל, שזהו היסוד הרוחני ביותר מארבעת היסודות*, שמפני שהיא רוחנית, לכן היא נוטה בטבעה* לעלות
יתרו א
למעלה*, כי מטרתו האמיתית% של הדבר הרוחני איננה להישאר במציאותו שלו, אלא, להיפך, לצאת ממציאותו ולהיכלל במקורו למעלה.
המדבר - יתרון השכל
זהו ההסבר לכך שדוקא ל"מדבר" יש מהות אמיתית של נפש ורוחניות, כי יתרונו של האדם על החי" הוא השכל>, ולפיכך יש בו שתי המעלות שהוזכרו לעיל:
(א) שכל אינו מוגדר ואינו מוכתב על ידי ההגבלות של טבע המדות. לפיכך, כיון שהאדם הוא בעל שכל'י,
4 ד"ה כבוד מלכותך תרס"א.
5 ראה שם, שמ"ש בתניא שם "הוא חפץ בטבעו" משמע שטבע העלי' שבו היא [לא (כמו דבר נוסף עליו) לפי שמרגיש את מעלת מקורו, כי אם לפי] שמצד עצם ענין הרוחניות (בחי' העדר המציאות) שבו הוא רוצה להיות בבחי" העדר המציאות לגמרי. וצ"ע אם אפשר לתווך זה עם המובא בכ"מ שכל דבר נמשך לשרשו ולכן עפר נופל למטה כו'. ואש עולה למעלה כו'. ואולי זהו החילוק בין חומר האש ואורו.
הערות
- 0. ונוסף לזה שכמה דברים רוחניים נמצאים במקום אחד (ראה לקו"ת נצבים מט, א. ד"ה כי חלק תרצ"ד (תשי"א) פ"י. קונט' לימוד החסידות פי"ז ואילך)
- 2. - אבל מזה אין הוכחה כ"כ, כי התכללות זו היא (לא בעצם מהותם, רק) מה שנמצאים ושורים באותו המקום -
- 3. הנה גם מצד עצם מהותם אינם מוגדרים ומצויירים כ"כ, כבהערה הקודמת.
- 1. ראה ד"ה שלח תער"ב.
- 2. ולהעיר מהמבואר בכ"מ, שבד' היסודות ארמ"ע, יסוד האש הוא כנגד סוג המדבר (תו"ח בראשית יט, ג. ובד"ה נ'ח תרס"ו (ריש ע' קטו) שבתניא רפי"ט הוא ע"פ דיעה זו שהיא דעת הע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א) ועולם האצילות (לקו"ת שה"ש ד, ד. אוה"ת יתרו ע' תתכו. ד"ה זה היום תר"ס. והר סיני תרס"ב קרוב לתחלתו).
- 3. ראה גם במדב"ר פי"ד, יב. תניא שם.
- 7. וע"פ מ"ש בפנים שטבע זה הוא מצד הרוחניות שבו - י"ל, שזהו ג"כ מה שמדייק אדה"ז בתניא שם "שאור האש חפץ בטבע כו'", כי אף שגם חומר האש הוא רוחני (לגבי מים רוח ועפר), הרי רוחניות זו אינה בדומה להרוחניות שבאור האש. ולכן מדייק שהחפץ ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו, הוא (בעיקר) באור האש.
- 6. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד, ה"ח. ד"ה ויבא עמלק תש"ט ספ"א ואילך (ע"פ הקדמת הרמב"ם לפי' המשניות) ובכ"מ. וכן משמע בתניא פל"ח (נא, סע"א). וראה לקמן סעיף ", שעיקר היתרון שבאדם (במה שנבדל מהחי) הוא ב(שרש) כח הדבור שבו, שלכן נקרא "מדבר". ובתו"א ג, סע"ד: ובמדבר נוסף עוד על כולם נפ₪ השכלית נפש המדברת.
- 7. בלקו"ת אמור (לח, ב), שכח הבחירה שבאדם הוא מצד שיש בו השראת אוא"ס [שלמעלה מבחי' חב"ד - ראה שם ע"א]. אבל מהמבואר שם שהשראת אוא"ס היא בעולם התיקון דוקא, מובן שזה שייך לענין השכל (מתלבש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.