105
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לא יושפעו מההבנה השכלית של גדלות ועוצמת הקדוש-ברוך-הוא וישראל5.
וזהו הקשר בין "אין שמו שלם" לבין קליפת עמלק: האותיות "י"ה" משם ה' מביעות את ענין המוחין, והאותיות "וזה" - את ענין המדות. כאשר עמלק גורם להפרדה בין המוחין לבין המדות, אין דרגת י"ה מאירה בדרגת ו"ה, ואז "אין שמו שלם".
יד. "ואיבה' - לנחש ולעמלק
לכך, שעמלק גרם להפרדה בין ידה לוזה רומז רש"י בהוספת המלה "ואיבה":
על הפסוק' "ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה", אומר אדמו"ר ה"צמח צדק" בספרו "אור התורה">, ש"ואיבה" הם ראשי תיבות של "אתחנן אל " בעת ההיא". וההסבר לכך, לפי המובן מאור התורה, הוא:
ואתחנן - בגימטריא תקט"ו". האותיות ת"ק מצביעות על בחינת המדות (ולכן העולמות, שמתהווים מהמדות - שבעת ימי הבנין - קשורים למספר ת"ק*), והאותיות = ט"ו (בגימטריא א י-ה) מצביעות על ענין המוחין, והמשמעות של (ואתחנן בגימטריא) תקט"ו היא חיבור המוחין והמדות - ת"ק וט"ו במלה אחת%.
וזהו הקשר בין "איבה" שאמר הקדוש"ברוך-הוא לנחש, לבץ "זאתחנן": כיון שעמלק, שהוא "משורש נחש""י, גרם לכך שלא יהיה "שמו שלם" - הפרדה בין ידה לבין ודה, להיפך מ"ואתחנן בגימטריא תקט"ו", לכן נגרם - "ואיבה אשית..." לנחש ולעמלק שמשרשו, שיקויים הענין של "מחה אמחה את זכר עמלק", ועל ידי כך יהיה שוב "ואתחנן בגימטריא תקט"ו" - חיבור בין ידה לבין ודה - "השם שלם".
ולכן, בנוסף לאמור לעיל בסעיף י"א, מתבטא רש"י במלה "ואיבה", ולא במלה שנאה וכדומה, למרות שהמלה "איבה" מופיעה פעמים ספורות בלבד
הערות
- 5. ועפי"ז מובנת התועלת שע"י מחיית עמלק
- 2. [דלכאורה: מכיון שזה שעמלק "צננך והפשירך מרתיחתך" הוא (לא מפני שהראה את החלישות דישראל, שהרי אדרבה - כאשר "ויחלוש יהושע את עמלק גו' לפי חרב" ראו כולם את גבורתם של ישראל, וכנ"ל סעיף יו"ד, כ"א) דוגמת ה"בן בליעל" ש"אעפ"י שנכוה הקרה אותה בפני אחרים" - מה יועיל מה שימחו אותו לגמרי מכיון שכבר פעל בהם הקרירות?]
- 3. כי כאשר תתבטל קליפת עמלק, יהיו שאר האומות כמו שהם מצד עצמם.
- 6. בראשית מז, ב (ממגלה עמוקות סי' רח).
- 5. בשלח ב שיחות 1
- 7. ראה דעת זקנים מבעה"ת עה"פ.
- 8. ראה חגיגה יג, א. וראה לקו"ת אמור לד, א.
- 9. בד"ה ואתחנן שבאוה"ת (ע' קיג ואילך) מבואר ש"ת"ק" הוא למעלה מ"ט"ו", כי ת"ק הוא בחי' מדות דאריך (שלמעלה מידה). והמובא בפנים הוא עפמש"כ באוה"ת בראשית שם (וראה גם לקו"ת שם).
- 0. ראה רע"מ בזח"ג קכד, סע"ב ובנצוצי אורות שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.