102
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי מההודיה לה', כדלעיל, עורר לזכירת הנס ולקריאה "ה' נסי".
ט. "כי *ד..." - קיום הצ'ווי "ושים באזני יהושעיי
במלים "ושים באזני יהושע" - לא לומר אלא לשים באזניו של יהושע - הכוונה היא, שהדברים שיכתוב משה "זכרון בספר" יהיו באופן של "ושים באזני'* יהושע", עד שיהושע יבין שעליו להורות לישראל "לשלם לו את גמולו"?*. ואת זאת קיים משה על ידי דבריו "כי יד...":
כאשר שמע יהושע, שהקדושברוך-הוא נשבע בכסאו (א) שתהיה לו מלחמה תמידית ואיבה עם עמלק, (ב) שכל עוד לא יימחה שמו של עמלק כולו הרי "אין שמו שלם ואין כסאו שלם", מובן, שהדבר עורר את יהושע, למרות שלא שמע על כך ציווי מפורש, להורות לבני ישראל "לשלם לו את גמולו".
ולכן אין רש" יכול להסביר "כשתהיה יד וחוזק על כסא ידה שזהו כסא מלכי ישראל אז תהיה...", למרות שלפי פירוש זה מובן יותר הניסוח "יד על כס", כי לפי זה, אין המלים "יד על כס" קשורות ל"שים באזני יהושע", כיון ש"תהיה יד וחוזק..." הוא סיפור בלבד. ובמיוחד, כאשר בתקופת
בשלח ב
אך כיון שהמשמעות של "ושים באזני יהושע" היא: הכנס זאת לתודעתו, צריך היה משה להוכיח את הנחיצות ואת ההכרח ב"לשלם לו את גמולו". ולכן מדגיש רש"י, באמירתו של משה, את המלים "עד שימחה שמו של עמלק כולו", כי ללא הדגשה זו חסר ההסבר להכרח "לשלם לו את גמולו":
אמנם "בא עמלק להזדווג לישראל קודם לכל האומות":5, ובכך הוא הראה את הדרך לפגוע בישראל בכל האומות%, כי כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, נפלו על כל האומות "אימתה ופחד" עד שהם "נמוגו" ו"ידמו כאבן"*, ומתן האפשרות להילחם בישראל הוא רק על ידי "ויבא עמלק וילחם עם ישראל",
אך לאחר "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב", הרגו את כל
הערות
- 1. ראה פרש"י ר"פ ויגש.
- 2. רש"י פרשתנו יז, יד.
- 3. שיחות
- 4. יהושע עדיין לא היה "כסא מלכי ישראל", שהרי המלך הראשון היה שאול. וכיון שלפי פירוש רש"י משה קיים על ידי אמירת "על יד..." את הציווי "ושים באזני יהושע", הוא מוכרח להסביר את הפירוש השני האפשרי: "ידו של הקדוש-ברוך-הוא הורמה לישבע בכסאו".
- 5. מחיית עמלק לחלוטין - הכרחית
- 3. רש"י תצא כה, יח.
- 4. פרשתנו טו, טודטז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.