100

הערות

1. 1. וגם: בכדי לשלול את פי' הספורנו, הי' מספיק במה שיפרש זה בדרך אגב בפירושו ד"ה "ה' נסי", וכבפ' וישלח שם - שגם שם אפשר לפרש כפי' הספורנו "קרא לו בתפלתו את האדל יתברך כו", ובכ"ז, אין רש"י שולל ביאור זה בדיבור בפ"ע "לו - להמזבח", ורק מפרש זה בחדא מחתא עם הענין שלאחריו וכותב "לא שהמזבח קרוי כו' קרא שם המזבח על שם הנס".
2. 2. וכבפירושו לפ' וישלח שם.
3. 3. נוסף לזה: מאריכות לשון רש"י "זוכר את הנס שעשה המקום, ה' הוא נס שלנו" משמע, ששמו של המזבח אינו מורה על הענין ד"ה' נסי" (כמו שם אליעזר, שפירושו: "אלקי אבי בעזרי"), כ"א שמורה על "הנס (בה' הידיעה) שעשה המקום" - הנס שעשה במלחמת עמלק, ומזה באים ל"ה' הוא נס שלנו". ואינו מובן: והרי מפשטות ל' הכתוב "ויקרא שמו ה' נסי" משמע (שהוא ע"ד וישלח שם) ששמו של המזבח מורה ל"ה' נסי"?
4. 3. ומה שבפ' וישלח שם מפרש "וכן מצינו במשה .. קרא שם המזבח" - כי בפרשת וישלח לא נחית לפר₪ש את הכתוב שבפ' בשלח (שלאח"ז), ורק להביא דוגמא ו"חבר" לפירושו בוישלח "לא שהמזבח קרוי אלקי ישראל כו'". ולכן קיצר בל'. ומש"כ "מצינו במשה" היינו - בפעולת ומאורעות משה. אלא שתיבת "קרא" - דוחק ליישבה (ראה להלן סעיף ח').
5. 4. ומה שרש"י כותב "לא שהמזבח קרוי ה" (ולא "ה' נסי") - ראה להלן הערה 45.
6. 5. ועפי"ז יובן מה שבתחלת פירושו כותב "הקב"ה עשה לנו* נס" - דלכאורה מיותר - כי זה בא בהמשך לפירושו "ויקרא שמו של מזבח", ולכן בתחלת הענין מפרש הוא את הדבר הראשון שה" המזבח מקריא, והוא: "הקב"ה עשה לנו נס" - עשיית הנס של הקב"ה (אבל לא שהוי' עצמו הוא נס שלנו (ראה לעיל הערה 42). וזהו ג"כ מ"ש מיד "לא שהמזבח קרוי ה' (ולא "ה' נסי") אלא המזכיר כו'", והיינו ששמו של המזבח הזכיר רק המאורע של הנס, ולא שהו" נסי). ורק בסיום פירושו (לאחרי כתבו "זוכר את הנס שעשה המקום") מוסיף "ה' הוא נס שלנו" - בכדי לפרש את הכתוב "ה' נסי"**.
7. 7. *) כ"ה בדפוס ראשון. וברוב הדפוסים: "עשה לנו כאן נס". וי"ל שכוונת רש"י (לפי נוסחא זו) הוא לתוספת הדגשה, שהדבר הראשון שהקריא המזבח הוא עשיית הנס שבמלחמת עמלק, ולא "נסי" בכלל.
8. 8. **) עפי"ז יומתק גם מה שדוקא בסיום פירושר כותב רש"י "ה' הוא נס שלנו" (משא"כ לפנ"ז כותב: הקב"ה; המקום) - כי רק שם קאי אלשון הכתוב.