97
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ד. החידוש: "וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם'
לאחר שאומר רש"י "נשבע הקדושברוך-הוא שאין שמו שלם... כולו", כדי להסביר את הטעם של "כס" ו"יזה", הוא מחדש ענין נוסף<: "וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם, שנאמר?? האויב תמו חרבות לנצח, זהו עמלק, שכתוב בו< ועברתו שמרה נצח, וערים נטשת אבד זכרם המה, מהו אומר אחריו? וה' לעולם ישב - הרי השם שלם, כונן למשפט כסאו - הרי כסאו שלם".
יש להבין:
א) הקושי "ומהו כס..." כבר מתורץ על ידי "שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה..." - ומדוע צריך
רש"י. להוסיף "וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם"?
ב) הגורם היחיד לכך ש"אין שמו שלם ואין כסאו שלם" הוא רק "שמו של עמלק", ואף זאת לא מפני ש"שמו של עמלק" כשלעצמו יכול לגרוע ח'"ו בשמו ובכסאו של הקדוש-ברוך-הוא, אלא מפני ש"נשבע הקדועברוךהוא", ולכן מובן מאליו בפשטות, שכאשר יימחה שמו של עמלק, יהיה "השם שלם" ו"כסאו שלם". ומהו אפוא חידושו של רש"י בתוספת "וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם", והחידוש הוא, כנראה, כה גדול, עד שיש צורך בהוכחה לכך - "שנאמר... "5
הערות
- 1. כי "נשבע הקב"ה" קאי על "שאון שמו שלם כו' עד שימחה כו'", אבל "וכשימחה שמו יהי" השם שלם כו'" - הוא ענין בפ"ע.
- 2. ובזה יומתק מה שבתחלת הענין כותב רש"י "שמו" ו"כסאו" (בוא") - כי בא בהמשך ל"נשבע הקב"ה", משא"כ אח"כ כותב "השם שלם והכסא שלם" (ולא "שמו" ו"כסאו")*. ומה שבסיום דבריו כותב "הרי כסאו** שלם" - כי קאי אלשון הכתוב שבתהלים שם.
- 2. תהלים ט, ז.
- 3. עמוס א, יא.
- 4. המשך הכתוב בתהלים שם.
- 6. *) גם יש לומר, שמכיון שלפנ"ז כותב "וכשימחה שמו" וקאי על שמו של עמלק, מוכרח לכתוב "השם" ולא "שמו". ופשוט.
- 7. **) כ"ה בכמה דפוטים. אבל בדפוס הראשון - הכסא.
- 8. בשלח ב שיחות 1%
- 5. לכאורה הי' אפשר לתרץ קושיות הנ"ל:
- 10. הוכחתו של רש"י "שנאמר כו'" הוא על מ"ש - בתחלה - "שאין שמו שלם כו' עד שימחה כו'". וההוכחה היא, דמזה שנאמר "והוי גו' כסאו" [שם שלם וכסא שלם] לאחרי "אבד זכרם", מובן שמקודם לזה אין שמו וכסאו שלמים. ומכיון שבהפסוק שם: אבד זכרם גו' (ואז) והוי' גו' כסאו גו' (שלמים), ע"כ מוסיף (כעין מאמר המוסגר מבלי כל חידוש בזה) "וכשימחה שמו יהי" השם שלם והכסא שלם".
- 11. אבל - דוחק גדול לפרש כן. כי באם בהתיבות "וכשימחה שמו כו'" אין שום חידוש על מ"ש לפנ"ז, וה"ה אותו התוכן אלא שבא בסגנון אחר - חיובי, הרי (א) גם כשלא ה" מוסיף "וכשימחה שמו. כו'" הייתה מובנת ראייתו, מכיון שהוא אותו התוכן והשינוי הוא רק בסגנון. (ב) לא הוצרך לראי" ממה שנאמר בס' תהלים מכיון שזה מובן מהפסוק שבפרשתנו [ובפרט שמפרשתנו מוכרח ענין זה יותר מבתהלים: כאן, קשה הלשון "כס יזה" (כנ"ל סעיף ג'), ולכן מוכרח לפרש שמורה לענין "שאין שמו שלם כו", משא"כ בתהלים אין
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.