95

הקודמות, שבזמן השבועה מרימים את היד, כנאמר אצל אברהם "הרימותי ידי"י, ואצל הקדוש-ברוך-הוא בעצמו נאמר "נשאתי את א ידי"*. וכיון שבמלים "כי יד על כס יה" הכוונה היא שהקדוש-ברוך-הוא נשבע, לכן מובן, שהוא הרים ידו - "ידו של הקדוש-ברוך-הוא הורמה". ואז לא ייתכן שהיד תהיה מונחת על הכסא, שהרי כאשר היושב על הכסא מרים ידו, היא גבוהה בהרבה מן הכסא. ולכן מפרש רש"י? "הורמה לישבע בכסאו".

אך יש להבין: מדוע בכלל צריך רש"י לפרש שב"יד על כס ידה" הכוונה היא לשבועה, ומשום כך עליו לפרש ש"ידו של הקדושרברוך-הוא הורמה...", ובכך להוציא את המלים "יד על כס" ממשמעותן הפשוטהפ9י? והרי באפשרותו לבאר, כפי שמסבירים כמה מפשטני המקרא - "כשתהיה ידי וחוזק על כסא י"ה, שזהו כסא מלכי ישראל!י, אז תהיה מלחמה

7 לך יד, כב. ובפרש"י שם: לשון שבועה.

8 וארא ו, ח (וברש"י שם: הרימותי' לישבע כו'). וראה גם האזינו (לב, מ): כי אשא גו' ידי (וברש"י שם: בשבועה).

9 וכן מדגיש בפ' וארא שם.

0 ונוסף לזה: לפי פירוש רש"י (מה שאין כן להפי' שנסמנו לקמן הערה 12) ש"יד" קאי על ידו של הקב"ה, הוצרך לכתוב "יה" לפני תיבת "כס" בסמיכות ל"יד" (דמהי הפשיטות ב"יד" דקאי על ידו של הקב"ה יותר מב"כס") - אבל ראה להלן הערה 17.

1) שהרי הפירוש "יד - חוזק" הוא גם לפי פרש"י (ראה רש"י פרשתנו יד, לא), וכן מה שכסא מלכי ישראל נקרא "כסא הוי'" מפורש בכתוב (דה"א כט, כג. כבמס' סנהדרין (כ, ב). ספרי ראה

בשלח ב שיחות 101

בעמלק":', ואז משמעות המלים "יד על כס" היא כפשוטן3ו?

כן יש להבין את דברי רש"י "מלחמה

(פיסקא סז). ראב"ע ורמב"ן כאן). ובפרט שכבר פירש רש"י לעיל (מקץ מא, מ) ש"כסא הוא לשון

מכילתא כאן. ראב"ע ודעת זקנים מבעה"ת כאן.

3 ראה רמב"ן כאן: "וע"ד הפשט נכון הוא", משא"כ על פרש"י כותב "ומדרש חכמים הוא"*.

הרשב"ם כאן שולל פי' זה, כי לפי"ז "שבי תהי' יד הי' לו לומר"** (כיון שויאמר קאי על הקב"ה***). אבל [נוסף על מה שגם לפי פי' זה אפשר לפרש "ויאמר - משה", הרי גם באם ישנו איזה הכרח שלפי פי' זה קאי "ויאמר" על הקב"ה]

ברש"י (וירא יש, כד) "דרך המקראות לדבר כן". וקושיית הרשב"ם כאן הוא לשיטתו הוא בפ' וירא שם: "וה' המטיר - המלאך גבריאל. מאת ה' - שכינה ממש". וראה גם פ' משפטים (כד, א), שהרשב"ם מפרש שם "אמר - מלאך", משא"כ רש"י לא הוזקק לפרש שם מאומה.