87
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ממזריטש "אור תורה" מאמר, אשר שמע מהבעל-שם-טוב', שבו הוא מבאר את המדרש "לאיתנו - לתנאו". ולפי זה הוא מסביר את לשון חז"לי "עושין רצונו של מקום", ולא "עושין דברו" או "מאמרו", וכן את התשובה של רבי פינחס בן יאיר לנהר גינאי, שהוזכרה לעיל, "אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם":
כיון שהקדוש-ברוך-הוא התנה עם הבריאה במעשה בראשיתל "שיעשו רצון הצדיקים, אף שאינם בטבעם", לפיכך "אם אי אתה חולק", ואינך מקיים את התנאי, "הרי אתה כלא היה מעולם וכמו שלא נבראו כאן מים, ונמצאו שלא יעברו בך מים לעולם". כלומר, המשמעות של "גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם", אינה רק שמכאן ולהבא לא יעברו בו מים, אלא יותר מכך: כיון שמלכתחילה הוא נברא בתנאי שיעשה את רצון הצדיקים, הרי כל מציאותו, גם עד כה, תלויה בקיום התנאי. כי אם אין הוא מקיים את ה"תנאי הנאמר בשעת המאמר", הרי הוא "כלא היה מעולם", כי באופן כזה לא היתה מציאותו קיימת כלל.
לפי זה ניתן היה ליישב את הנאמר "וישב הים... לאיתנו", למרות שאילו
לא היה נבקע לישראל, הרי לא זו בלבד שלא היה לו תוקף, לא היתה מציאותו קיימת כלל:
כיון שקיום התנאי של הים אינו משפיע רק על מציאותו מכאן ולהבא, שללא קיום התנאי לא יהיו בו עוד מים, כדלעיל, אלא גם על מציאותו עד אז (למרות שלכאורה לא ייתכן שינוי במציאות שכבר "היתה") - שאילו לא היה מקיים את התנאי, הוא היה מתבטל "ממציאות הבריאה"9' (באופן של "אין'' אפס ממש כמו לפני?' ששת ימי
הערות
- 7. היום יום שם. 8 ברכות לה, ב. 9 ראה ב"ר שם (ועד"ז בזהר שם): לא עם הים בלבד התנה הקב"ה אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית. וראה אוה"ח.
- 2. בשלח א שיחות -
- 0. לשון האו"ת שם.
- 1. לשון אדמוה"ז בתחלת שעהיוה"א (לענין "אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן"). וראה הערה הבאה.
- 2. וי"ל הביאור בזה: באם היו הנבראים (לאחרי שנתהוו) איזו מציאות לעצמם ח"ן (בדוגמת אומן העושה כלי - וכטעות הכופרים המובא בשעהיוה"א רפ"ב), הנה אף שגם לדעתם מובן הדבר שבכחו של הקב"ה לעשות שיהיו "אין ואפס ממש".
- 6. [דכאשר איזו מציאות מתבטלת על ידי פעולתו של נברא, אזי הביטול הוא רק בנוגע לצורת הדבר. משא"כ בנוגע להקב"ה, הרי מובן (ראה מו"נ ח"ב פי"ז) גם לדעתם, שכמו שיש ביכלתו להוות מאין ליש כן ביכלתו לעשות גם מיש לאין (גם באם מציאות הבריאה היתה ח"ו מציאות לעצמה)],
- 7. בכ"ז, מכיון שמצד עצמה היתה מציאותה נשארת גם עכשיו וביטולה הוא מצד כח אחר, הרי אף שלאחרי ביטולה היא "אין ואפס ממש" בכ"ז אינה כמו לפי שי"ב. שאז לא הי' לה מציאות מלכתחילה*.
- 8. אבל מכיון שכל מציאות הבריאה, גם בעת
- 9. *) ויתירה מזוּ: אפילו באם נאמר גם לדעתם. שהתהוות הבריאה מלכתחילה היא רק על משך
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ו ע' 87
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.