83
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
תורה ומצוות קשורה לדבר, שגם בזמן העבודה, איננו מציאות אמיתית ח"ו?!
אמנם "עצם הלוז", הנשארת מהגוף, אינה מתכלה לעולם', וגם על תחיית הגוף בכללותו נאמר
ה. = "ובנו בחרת' - בגוף ה*הודי
התשובה על כך היא, שלהיפך: כיון ש"עיקר שכינה בתחתונים היתה", אשר לכן "ובנו בחרת" דוקא בגוף הגשמי", לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של "ואל עפר תשוב" הוא בחיצוניות בלבד, ולא בעצם מהותו. כי מעשה בני אדם אינו יכול לשנות ח"ו (כדלעיל בסעיף ג') את בחירת עצמותו, יתברך, אשר הוא בחר בגוף היהודי.
וזהו ההסבר לכך ש"עצם הלוז", שלא נהנתה מעץ הדעת", אינה נפסדת לעולם, כי זוהי "עצמיות" הגוף?:, ובכך לא ייתכן חטא והפסד.
הערות
- 4. ב"ר פכ"ח, ג. וש"נ. זח"ב כח, ב. ועוד. תוד"ה והוא (ב"ק טז, ב).
- 5. ישעי' בו, יט.
- 6. ראה גם ב"ר פצ"ה, א.
- 7. זח"ב שם.
- 8. ובדוגמת "וישב. הים" שלאחרי קי"ס, שבאם הנס דקי"ס הי' באופן שביטל טבעו הקודם ומה שהמים היו חוזרים ונגרים במורד הי' זה בדרך נס - אז הי' זה התהוות חדשה (ראה לקמן שיחה א' לפ' בשלח ס"ג) - כי אף שגם באופן זה לא הי' צריך להוות את עצם החומר (שהרי גם בעת קי"ס הי' החומר ורק שנשתנה טבעו), בכל זה, הרי פרט זה דשינוי טבעו הוא התהוות חדשה.
- 9. להעיר מהידוע. (ד"ה נ"ח עת"ר. ד"ה יחיינו מיומיים תש"א. ועוד) בפירוש "מחי' מתים ברחמים רבים", שמה שצריך שתחה"מ יומשך מבחי' רחמים רבים (דעצמות אוא"ס) דוקא, הוא לפי שלגבי עצמות אוא"ס "מות וחיים שוים, ומשו"ז גם המת יכול לחיות" - והרי מזה מוכח לכאורה, שגם בעת התחי" יהי' הגוף מצד עצמו מת, ורק שמצד עצמות אוא"ס גם המת יחי' (אבל ראה לקמן הערה 33).
- 0. תניא פמ"ט (ע, רע"א). תורת שלום ע' 0.
- 1. אלי" רבה לאו"ח סי" ש. וכותב ע" "שמעתי". ובשו"ת חת"ס חיו"ד סשל"ז מביא זה בפשיטות מבלי לציין המקור. וצריך חיפוש במדרז"ל.
- 9. בהשמועה בא"ר שם כתב "א"כ (דאינו נהנה בשום אכילה*) לא נהנה מעץ הדעת". וצע"ק לתווך זה עם מ"ש (ב"י ולבוש לאו"ח שם ועוד) שנהנה מסעודת מלוה מלכה. אבל ראה סידור יעב"ץ זמירות למוצאי שבת. - במעבר יבק שפת אמת מ"ב פ"ו: ואינו נהנה רק מסעודת שבת ויש אומרים מיין הבדלה ודעת אחרים שאינו נהנה כלל מאכו"ש.
- 2. ולהעיר מה דהעוף "חול" נשרף (אלא ש)משייר בו כביצה וחוזר כו' וחי, מפני שלא
- 11. *) בא"ר שם הביא זה מלבוש שם. וכ"ה בזהר ח"א קלז, א. ועוד. ד.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט. לקו"ש ח"ו ע' 83
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.