82

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

(שהרי יגיע הזמן שבו "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ"5, כפי שהיה לפני החטא), ו"שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי"*', ואם כך, הרי בפנימיות גם עתה העולם הוא "דירה לו יתברך":'. ובמיוחד כאשר לא זה בלבד שהשינוי יכול לחזור לברייתו, אלא הוא. בודאי יחזור, כדלעיל.

וכיון שהגילוי בעתיד יהיה באופן של "מלאה*' הארץ דיעה את הו" כמים לים מכסים"*!, ו"וידע כל פעול כי אתה פעלתו"**', יוצא, שבפנימיות גם עתה כך הוא בכל נקודה בעולם, אף במקום שנראית בו, כביכול, התנגדות לאלקות, להיות דירה לה' יתברך, ולכן צריך להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, כדי לגלות את הטוב שיש בכל מקום.

ד. הגוף - "עפר אתה"

מאמר זה הוציא הרבי ליום הסתלקותו, וההוראה שהוזכרה לעיל,

יו"ד שבט

הנלמדת מתחילת המאמר?, קשורה לענין ההסתלקות:

לאחר שהנשמה מסתלקת מן הגוף, נעשה הגוף נפסד'*. וכאן מתעוררת השאלה: מהי תכלית כל העבודה, אשר היהודי עמל במשך כל ימי חייו כדי לוכך את גופו?, אם לאחר הסתלקותו הוא נעשה נפסד!

והשאלה אף קשה יותר: היותו של הגוף נפסד בצאת הנפש ממנו אינו ענין שהתחדש בו, אלא, כנאמר< "עפר אתה ואל עפר תשוב", שמפי שעתה "עפר אתה", לכן "ואל עפר תשוב", שכיון ש"שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי", לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ש"שב לעפרו". ואם כך, יוצא, לכאורה, שהעבודה בקיום

הערות

  1. 5. זכרי' יג, ב.
  2. 6. נסמן לקמן ע' 95 הערה 25.
  3. 7. ויתירה. מזו: מכיון שהכוונה בהסט"א גופא היא כדי לאהפכא חשוכא לנהורא (ועד שהחושך עצמו יאיר - בהמאמר לקמן סעיף ה), שדוקא עי"ז "אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין" (כמבואר בהמאמר) - הרי הירידה שנעשה ע"י החטא (לא רק שאינה ירידה אמיתית, כבפנים, אלא אדרבה) היא חלק מהעליי שתהי' על ידה, כמבואר בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 67.
  4. 8. היפך ד"מלא קליפות" הנ"ל.
  5. 9. ישעי' יא, ט.
  6. 19. נוסח תפלת העמידה דר"ה.
  7. 0. כמו שההוראה שבסוף המאמר ("אין אדם שליט כו'") שייכת לההסתלקות. ולהעיר, שגם במאמר הזהר "אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין" המובא בתחילת המאמר, מרמז תוכן ענין ההסתלקות, כמבואר בהקדמה לקונט' פורים תש"י הערה ב'.
  8. 1. כי הגוף מצד עצמו הוא "עפר אתה", כדלקמן בפנים.
  9. 9. ומה שהגוף אינו נפסד תיכף כשנסתלק הנפש ממנו, הוא לפי: א) שאין התהוות הגוף מהנפש (שהיחוה"א פ"ו. סידור ד"ה כד אנת תסתלק). ב) גם לאחר ההסתלקות עדיין רוח הנפש נמצא על הגוף (ד"ה שובה תרנ"ט. וראה ד"ה כי חלק תרצ"ד (תשי"א) פ"ט. ואכ"מ).
  10. 2. ראה תניא פל"ז (מח, ב), שתכלית ירידת הנשמה למטה היא (לא בשביל עצמה, כ"א) בכדי לתקן את הגוף (ונה"ב וחלקו בעולם). וראה גם מאמר הבעש"ט עה"פ עזב תעזוב עמו (היום יום ע' כג. ובכ"מ).
  11. 3. בראשית ג, יט.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א לקו"ש ח"ו ע' 82
  2. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א לקו"ש ח"ו ע' 82

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.