78

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

"בכח" היא בכך שממנו יוצא "בפועל". ואף משמעות המילה "כח" מצביעה על כך שביכולתו ליצור את ה"פועל". כיצד אפשר לומר, שהעיקר הוא ה"בכח", ואף מתחשבים בהלכות מסויימות רק "בכח" ולא "בפועל"* - כאשר החשיבות והמעלה של "כח" היא, שביכולתו ליצור את ה"פועל"?

יב. חסד - גילן*, גבורה - העלם

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הקשר שבין שתי השיטות - "אזלינן בתר כח" או "אזלינן בתר פועל" - לבית שמאי ולבית הלל:

בית שמאי הם משורש הגבורות, ובית הלל הם משורש החסדים"* (ולכן בית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים'). וכיון שגבורה היא "העלם", וחסד הוא "גילוי", לפיכך סוברים בית

שמאי שהעיקר הוא ה"בכח", ואילו בית הלל סוברים, שהעיקר הוא "בפועל" - כי "כח" הוא העלם, ו"פועל" הוא גילוי.

זהו גם ההסבר למחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל אם "שמים נבראו תחילה" או "ארץ נבראת תחילה":

כדי להגיע לתכלית הבריאה, יש צורך הן ב"שמים" והן ב"ארץ". ההבדל הוא בכך, שמצד הגבורה - שרשם של בית שמאי - שהיא "העלם" ו"העלאה מלמטה למעלה", יוצא, שהתכלית בבריאת ה"מטה", הארץ, היא, שהיא תימשך ותעלה ל"מעלה", לשמים. ולכן אומרים בית שמאי, ש"שמים נבראו תחילה"*. ואילו מצד החסד - שרשם של בית הלל - שהוא "גילוי" ו"המשכה מלמעלה למטה", יוצא, שהתכלית היא ה"מטה" עצמו, ואף התכלית של ה"מעלה" היא ב"המשכתו" ובהתגלותו למטה. לפיכך אומרים בית הלל, ש"ארץ נבראת תחילה".

הערות

  1. 6. וכמו שבזמן ק"ש של ערבית, דלדעת (ר"א - להיותו מתלמידי) ב"ש הוא רק כשעוסקין לילך ולשכב ולא כששוכבין בפועל*.
  2. 2. ואף שלדעת ב"ש זהו פירוש "בשכבך" שנאמר בכתוב (וראה לעיל סעיף ח', שלכן אין ללמוד ממנו לדינים אחרים) - הא גופא טעמא בעי: מדוע אמרה תורה (לפי' ב"ש) שזמן ק"ש הוא רק בעת השכיבה בכח. וראה הערה הנ"ל.
  3. 7. ראה גם בית האוצר שם.
  4. 8. לקו"ת שה"ש מח, ג. ובכ"מ.
  5. 9. ראה תניא בהקדמה (ד, רע"א).
  6. 6. *) בנוגע לדעת ב"ש ב"מצות חנוכה" - י"ל (בדוחק), שזהו בכדי שיהי" הכירא כו" כנ"ל תחלת ס"ח.
  7. 7. בא ג שיחות -
  8. 0. ומכיון שלדעת ב"ש הכוונה בה"מטה" (ארץ) היא שיתעלה לה"מעלה" (שמים), הרי מובן שאופן בריאת הארץ הוא כפי אופן השמים - ראה רש"י חגיגה שם (ד"ה שרפרף) "ולפי גובה הכסא הוא מתקן השרפרף". משא"כ לדעת ב"ה שהכוונה בה"מעלה" היא בשביל ה"מטה" - אופן בריאת השמים הוא כפי הארץ. ולהעיר מלקו"ת ויקרא ד, ב: "כמו"כ יובן מזה הנמשל למעלה .. או שכמו שהוא למעלה כך הוא למטה".
  9. 9. ועפ"ז י"ל שהכוונה ב"תחלה" היא גם בזמן (כדמוכח מפשטות הלשון בחגיגה וב"ר שם), היינו בהענין ד"סיבה ומסובב": לדעת ב"ש הארץ מסובב היא משמים - שמים נבראו תחלה; ולדעת ב"ה הארץ היא סיבה לשמים - ארץ נבראת תחלה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.