73

58 לקוטי

מכך רואים לשיטת בית שמאי, שב"אזלינן בתר בכח", הרי לא זו בלבד שה"בכח" נחשב כאילו כבר היה הדבר קיים גם בפועל, אלא אדרבה'י: המצב של "בכח" הוא העיקר, ומציאות הדבר נקבעת לפיו - ולכן נקבע מספר הנרות בחנוכה "כנגד ימים הנכנסין", ולא

1) שזהו החידוש שבדעת ב"ש ב"מצות חנוכה" על שיטתם [לא רק ב"חלות דבש" - שבידו להביא ה"בפועל" גם בשעה שמהרהר (כנ"ל ס"ה, וראה לקו"ש שם ע' 115) משא"כ בחנוכה, אלא גם על שיטתם] ב"ר"ה לאילן"*.

אבל מהא דסברי ב"ש שר"ה לאילן הוא באחד בשבט אין ראי' ש"בכח" עדיף מ"בפועל" - אף שלשיטתם, אין מעשרים וכו' מהפירות שחנטו מא' בשבט עד ט"ו בו על הפירות של שנה העברה הגם שבפועל חיין הן ממי השנה העברה - כי א"א שזמן אחד יהי' שייך לב' שנים, ולכן גם כשנאמר ש"בכח" שוה ל"בפועל" (ואפילו אם נאמר ש"בפועל" עדיף מ"בכח'"), מ"מ, מכיון שגם "בכח" נחשב כמו "בפועל" ו(לכן) נקבע אחד בשבט לר"ה לאילן - הרי ממילא יצא מכלל שנה העברה.

2) לכאורה אפשר לומר שגם ב"ש מודים ש"בכח" אינו עדיף מ"בפועל", ומה דס"ל שגם בד' ימים האחרונים מדליק רק כנגד ימים הנכנסין ולא כנגד ימים היוצאין: מכיון שביום הראשון מדליק ח' נרות כנגד ימים הנכנסין (ועד"ז בג' הימים שלאחריו) לפי שלדעת ב"ש מספיק גם הבכח, במילא א"א להדליק מספר זה גם בד' ימים

*) עוד חידוש בשיטת ב"ש ב"מצות חנוכה":

ה"בכח" (דר"ה לאילן) שבא' בשבט הוא בשעה שלא הותחל עדיין הבפועל שלו (ועד"ז הוא גם בנוגע ל"חלות דבש"). משא"כ במצות חנוכה, הרי זה שיום הראשון דחנוכה כולל "בכח" שמתת ימים הוא - לפי שהוא אחד מימי החנוכה, היינר לפ שכבר הותחל הבפועל של ימי חנוכה. ומכיון שהבכח בא מצד הבפעל - הי" אפשר לומר שבכגון דא גם ב"ש מודים שהעיקר הוא הבפועל ולא אזלינץ בתר בכח.

בא גב

"כנגד ימים היוצאין"*.

האחרונים - שהרי צריך שיהי' הכירא (וכדלקמן סעיף ח').

אבל דוחק קצת, כי באם שניהם (בכח ובפועל) שווים הם (ובפרט אם נאמר שבפועל עדיף מבכח) - לא פסיקא מילתא, כי יש סברא לומר גם להיפך*: שבד' ימים האחרונים ידליק כנגד ימים היוצאין (שישנם כבר בפועל). ובמילא לא ידליק בד' ימים הראשונים במספר זה. ומהא דס"ל לב"ש שהקביעות דמספר הנרות היתה, שביום ראשון דוקא מדליק ח'**, מוכח מזה, שלדעתם עדיף "בכח" מ"בפועל".

3) ומה שהוצרך לשנות פלוגתת ב"ש וב"ה גם ב"חלות דבש"* ו"ר"ה לאילן" - כי [נוסף על החידוש שבפלוגתתם שם בדעת ב"ה - ע"פ הצריכותא. הנ"ל] בימי חנוכה, הרי גם ביום הראשון הותחל כבר ה"בפועל" של שמונת הימים (שהרי בהימים שלאחריו רק יתוסף עוד בכמות דהבפועל). משא"כ ב"חלות דבש" וב"ר"ה לאילן", ה"בכח" שישנו בעת ההרהור (או החרחור), וכן ה"בכח" שבא' בשבט אין בו עדיין ה"בפועל" כלל, גם לא התחלתו.

*) שהרי מלכתחלה השאלה בזה היא על כל ימי חנוכה. משא"כ בנוגע ר"ה לאילן (ראה הערה הקודמת). השאלה היא בנוגע לקביעת התחלת שנה הבאה (אלא שכתוצאה מזה הו"ע סיום שנה הקודמת).

**) אבל י"ל הטעם - דביום א' שיש סברא לכאן ולכאן מחמרינן להדליק ח', ובמילא נקבע הסדר דשאר הימים.

*) בנוגע ל"חלות דבש", ישנה עדיפות נוספת על ה'"בכח" שביום א' דחנוכה: ה"בפועל" של שאר ימי החנוכה (הכלול ביום הראשון) יבא ממילא, והוא רק מחוסר זמן. משא"כ ב"חלות דבש", בכדי שיבא הפועל צ"ל פעולת הריסוק (כמבואר בלקו"ש ח"ז שם).

ועפ"ז מובן (נוסף למה שנת"ל ס"ה) עוד חידוש בשיטת ב"ש ב"חלות דבש" על "ר"ה לאילן" - כ ה"בפועל" (שיהי" בחמשה עשר בשבט) יבא מעצמו, ממילא.