69
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
בא גב
א. יציאת מצרים - ביום או בלילה!
בפרשתנו' נאמר, שיציאת מצרים היתה "בעצם היום הזה", כלומר: "בחצי היום". ומה שנאמר "ליל שמורים... להוציאם מארץ מצרים"י, וכן הנאמר בחומש דברים" "הוציאך ה' אלקיך ממצרים לילה" - אמור לגבי נתינת הרשות של פרעה ליציאה ממצרים:, אשר היא היתה בלילה, כמסופר בפרשתנו" "ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי...". אך היציאה בפועל התבצעה רק ביום.
יותר מכך: לא זו בלבד שבפועל יצאו בני ישראל ממצרים ביום, אלא שבלילה אסור היה להם לצאת ממצרים, כהוראת משה "לא תצאו איש מפתח ביתו עד הבוקר".
לפי האמור לעיל, שביציאת מצרים יש שני מועדים - היציאה בפועל "בעצם היום הזה", ונתינת הרשות לכך בלילה - אפשר היה, לכאורה, לבאר
מחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל, כפי שיוסבר להלן.
ב. בית שמאי: אמירת 'בצאת ישראל" לאחר אכילת הפסח
בענין אמירת הלל בליל הפסח, לפני אכילת הפסח, נאמר במשנה* "עד היכן הוא אומר" - האם אומרים את ההלל רק עד "אם הבנים שמחה", שזוהי דעת בית שמאי, או שאומרים גם את "בצאת ישראל ממצרים" עד "חלמיש למעינו מים", כפי שסוברים בית הלל.
על כך נאמר בתלמוד הירושלמי, שטעמם של בית שמאי הוא "וכי יצאו ישראל ממצרים שהוא מזכיר יציאת מצרים". ואילו בית הלל סוברים, שכיון שאפילו "ממתין עד קרות הגבר עדיין לא הגיעו לחצי גאולה", לכן אומרים "בצאת ישראל ממצרים" מיד לאחר הפרק הראשון של ההלל, כי - "מכיון שהתחיל במצוה, אומר לו מרק".
ולכאורה, מהו אכן הטעם לדעתם של בית שמאי, שיש לומר "בצאת ישראל ממצרים" לאחר אכילת הפסח, והרי גם אז נמצאים עדיין לפני זמן הגאולה, כקושיית בית הלל?
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.