63
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולמען תספר... את אשר התעללתי במצרים... ": המשמעות של "התעללתי" היא, כפירוש רש"י, "שחקתי", שהקדוש-ברוך-הוא שם את המצרים ללעג: מצד אחד הוא הכביד את לבם ונטל מהם, כביכול, את הבחירה, ויחד עם זאת הוא התרה בהם והזהירם, שאם לא ישמעו, יענישם. לפיכך, הכרחי לציין כאן גם את "אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו", כי על ידי כך "התעללתי", כדלעיל'".
ו נטילת הבחירה - עונשו של פרעה
אך, לכאורה, יש לשאול: אם "ויחזק ה' את לב פרעה", ופרעה היה מוכרח לא לשלח את ישראל, הרי אין מובן כלל כיצד הענישוהו על כך - "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (בתמיהה)?:? אפילו ילד קטן מבין שאם מכריחים מישהו למעשה מסויים, אין להענישו על כך. ובמיוחד, מי שהכריחו לכך!
קושי זה מתרץ רש"י כבר לפני כן: על הפסוק< "ואני אקשה את לב פרעה... " אומר רש"י "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת
בא א שיחות 07
רוח באומות לתת לב שלם לשוב, טוב שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי...". כלומר, שתחילה אכן היתה לפרעה בחירה, ורק לאחר ש"הרשיע והתריס כנגדי" הענישוהו בעצם נטילת הבחירה.
ועונש זה היה מדה כנגד* מדה5: פרעה יצא במפגיע כנגד הקדושברוך-הוא ואמר "מי ה' אשר אשמע בקולו"*, שאין הוא "מתרגש" מהקדוש-ברוך-הוא, ושהוא יפעל כרצונו. לפיכך הראו לו*, שאין הוא כלל ברשותו, וכל מעשיו - אפילו דברים שלאחרים יש לגביהם בחירה
הערות
- 1. ועפי"ז יש לומר שפירוש "התעללתי" הוא גם מלשון עלילה ובלבול, וע"ד מרז"ל (הובא ונתבאר בתו"ח תולדות (יג, א) ובביאוה"ז להצ"צ (ע' רסז)) עה"פ נורא עלילה על בני אדם.
- 2. וירא יח, כה ופרש"י שם. וברמב"ם (הלי תשובה פ"ה ה"ד) מוכיח מזה בפשטות ענין הבחירה עיי"ש.
- 3. כמבואר ברמב"ם שם פ"ו ה"ג. ובארוכה - בשמונה פרקים שלו פ"ח. וראה גם שמו"ר פי"ג, ג: כיון ששיגר הקב"ה ה' פעמים כו'.
- 4. ראה סוטה ח, ב: במדה כו'.
- 5. וכ"ה גם בדרך הפשט, ועד שע"י הנהגה זו ניכרת גדולת הקב"ה - ראה יתרו יח, יא וברש"י שם. וראה גם לעיל ד, כבדכג. רש"י ז, כח.
- 5. להעיר מח"פ שם: "ולא נתחייב לדעת חכמתו כו'".
- 6. שמות ה, ב.
- 7. וגם י"ל שהעונש ד"התעללתי" (מלשון שחוק) הוא לפי שהתל* פרעה (וארא ח, כה).
- 9. ולהעיר ממ"ש הרמב"ם הל' תשובה שם "חטא גדול .. שנאמר הבה נתחכמה לו" - דלכאורה הרי הדיבור "הבה נתחכמה לו" עצמו אינו "חטא גדול" כ"כ שעבורו ימנעו ממנו התשובה, והול לל' להרמב"ם להביא המעשים שעשו בפועל וההשלכה ליאור - כי הענין ד"נורא עלילה גו'" (ראה לעיל הערה 31) הו"ע התחכמות. ולהעיר משער הבחירה לאדמוה"א כא, ד.
- 10. *) ראה מצו"צ עה"פ (ש"א ה ר- הובא בפרש"י פרשתנו י, ב) "הלא כאשר התעלל בהם": ענין שחוק והתול כמו אשר התעללתי במצרים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.