48
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
59 לקוטי או יותר: (א) הרי זה מפני שבכל אחד מהם יש קושי מסויים המוסבר על ידי הפירוש השני. (ב) רש"י מביא כפירוש ראשון את המשתמע לפי "פשוטו של מקרא".
יש להבין: (א) כיון שלפי שני הפירושים - הן לפי הפירוש "הגיע" והן לפי הפירוש "הוצק" - יש למלה "נתך" מספר דוגמאות מפסוקים אחרים, הרי שני הפירושים ברורים וחלקים, לכאורה, ומדוע אין רש"י מסתפק בפירוש אחד, אלא צריך להביא את שניהם? (ב) כיון שלרש"י נראה יותר הפירוש השני, הוא צריך היה להביאו ראשון?
ג. רש" מפרש את הענין בכללותו
מכל האמור לעיל מובן, שרש"י אינו מתכוון לבאר את המשמעות של המלה נתך בלבד, אלא בכוונתו ליישב שאלה המתעוררת בקשר לאירוע של "לא נתך", שאותו הוא מבאר:
כאשר גשם פוסק לרדת, הרי באופן טבעי, הטיפות שכבר נמצאות באויר והן כבר מציאות של "מטר", ממשיכות לרדת למטה עד לארץ. אך כאן מתעוררת השאלה: תפלתו של משה רבינו נאמרה והתקבלה תוך כדי ירידת הגשם. ואם כך מובן, שמיד כאשר התקבלה התפלה, באותו רגע הפסיקה מכת הברד ונעצר המטר במצרים. ואם
וארא ג
כך, מה קרה לטיפות הגשם% שכבר היו בדרכן לארץ?
על כך מבהיר רש"י, שב"לא נתך" יש שני פירושים:
הפירוש הראשון הוא "לא הגיע" - שהגשם לא הגיע לארץ. כלומר, כפי שמבאר זאת רש"י מיד: "ואף אותן שהיו באויר לא הגיעו לארץ", שהגשם שכבר היה באויר נעצר שם, ולא הגיע לארץ.
ולכן אומרת זאת התורה במלים "ומטר לא נתך ארצה", כי הביטוי "לא נתך" (לא הגיע) מדגיש שגם הטיפות שכבר היו בדרך לא הגיעו לארץ.
בפירוש השני מסביר רש"י, שהמשמעות של "לא נתך ארצה" היא "לא הוצק לארץ". כלומר, לאחר שהוא כבר נעשה למציאות של "מטר", דבר נוזלי, הוא איבד על ידי תפלת משה תכונות אלו. הוא "לא הוצק" - הפסיק
הערות
- 3. בנוגע להברד - אין ברירה, כביכול, כ"א לבטל מציאותו (וכפירוש השני שברש"י בנוגע להמטר). דאלה"כ, הרי - או שצ"ל תלוי עד היום, או שירד אח"כ ברד ואש מתלקחת בתוכו וכו' - ושני האופנים מופרכים הם בשכל הפשוט*. משא"כ בנוגע למטר - לפי פירוש הראשון שברש"י שהוא תלוי באויר - יש לומר שירד לאחר זמן.
- 2. *) בברכות (נד, ב) שגם הברד לא נתך (הגיע) ארצה וירד בימי יהושע - היינו שהי" תלוי באויר מא שנה (ונעתק מאויר ארץ מצרים לאויר דארץ ישראל ושם ירד) - ומובן שאי"ז לימוד ע"ד הפשט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.