42

שיחה א

א. "יוכבד דודתו"

מן הפסוק "ויקח עמרם את יוכבד דדתו"!, מצטט רש"י את המלים "יוכבד דודתו"?, ומפרש: "אחת אבוהי, בת לוי אחות קהת".

אומרים המפרשים', שכיון שבכל מקום משמעות המלה "דודתו" איננה אחות אביו, אלא אשת אחי אביו (כבפרשת העריות, שב"ערות אחי אביך גו' אל אשתו לא תקרב" נאמר "דודתך היא"י, ואילו ב"ערות אחות אביך"* אין נאמר "דודתך"), ניתן היה לחשוב שאף כאן הכוונה היא לאשת אחי אביו, ומשום כך מחדש רש"י, שהמשמעות של "דודתו" בפסוקנו היא "אחת אבוהי".

ולכך מביא רש"י הוכחה - "בת לוי אחות קהת": כיון שיוכבד היתה בת לוי, כנאמר "ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי"5, יוצא שהיא היתה "אחות קהת", כפי שכבר נאמר מספר פסוקים לפני כן? "בני לוי גו' קהת" - וזוהי

הוכחה לכך שהמשמעות של המלה "דודתו" כאן היא "אחת אבוהי".

לפי זה מובן* מדוע מצטט רש"י מן הפסוק גם את המלה "יוכבד", בנוסף ל"דודתו": כי ההכרח לפירושו שהמשמעות של "דודתו" כאן היא "אחת אבוהי" - בשונה ממשמעות מלה זו בכל מקום - נובע מכך שיוכבד היתה אחות קהת, כדלעיל.

ב הפירוש - "כתרגומו"י

לפי זה ניתן היה להסביר מדוע אומר רש"י "אחת אבוהי" בלשון התרגום (מתרגום אונקלוס) ולא "אחות אביו": כיון שהמשמעות של המלה "דודתו" בכל מקום היא - אשת אחי אביו, וכאן הוא מחדש שבפסוקנו משמעות מלה זו היא "אחות אביו", הוא מביא לפירושו הוכחה, שאף התרגום מפרש כך - "אחת אבוהי".

אך יש להבין:

כאשר רש"י מסתייע בפירוש בתרגום אונקלוס, הוא מציין במפורש "כתרגומו"? וכדומה, ואף כאן הוא צריך היה לומר "כתרגומו" או ביטוי בדומה לו, ולא להסתפק בכתיבת פירושו בלשון התרגום?