32
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בריאה יצירה עשיה, עד ל"עולם הזה הגשמי והחומרי ממש" "שאין תחתון למטה ממנו" ו"מלא קליפות וסטרא אחרא"*, נעשית המשכה זו על ידי יוסף.
זהו ההסבר, בפנימיות הענינים, לכך שברכת יעקב לפרעה "שיעלה נילוס ברגלו" ניתנה על ידי "ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמידהו לפני פרעה"**,
כי יעקב כשלעצמו ועניניי הם בעולם האצילות, וכדי ש"יורגשו" גם למטה, עד שאף בנילוס -- העבודה הזרה של המצרים - יהיה ניכר שהשפעתו (בשלמות) תלויה בברכתו של יעקב, יש צורך בעבודתו של יוסף, אשר הוא הביא את עניני יעקב "לפני פרעה".
מכך מובן, שגילוי האור ש"המשיך" יעקב במצרים, שגם שם תורגש ממשלתו של הקדוש-ברוך-הוא, נמשך בזמן חיי יעקב וחיי יוסף. אך לאחר ש"וימת יוסף", הפסיק גילוי זה, ומצרים נותרה כפי שהיתה מצד עצמה.
ולכן נאמר במדרש "מת יוסף... כאילו אותו היום נכנסו למצרים": עד אז, כאשר עדיין האיר במצרים בגלוי האור ש"נמשך" על ידי יעקב ויוסף, עדיין לא היתה זו "מצרים" האמיתית, למרות שגם אז היתה בדרגה נמוכה הרבה יותר מארץ ישראל, כדלעיל בסעיף ח'. רק כאשר "מת יוסף" וגילוי זה הפסיק, הרי אז "כאילו אותו היום נכנסו למצרים".
₪ מיתת "כל אח'ו..." - 8 בלבד
אמנם, גם לאחר מות יוסף עדיין זכרו, שהברכה הגיעה למצרים על ידי יעקב ויוסף,
וקיומו של "מלך חדש... אשר לא ידע את יוסף" היה יכול להתחיל רק לאחר "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא""ל,
אך היתה זו רק ידיעה והכרה שכלית, אשר אינה דומה כלל למצב שהיה לפני מות יוסף, כאשר האור היה בגלוי.
וכיון שידיעה זו היא חיצונית בלבך**, ואילו עיקר ופנימיות הענין של המשכת יעקב ויוסף כבר לא היו אז, יוצא, שעל ידי "וימת" של "כל אחיו וכל הדור ההוא", דבר שגרם ל"ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף" (אפילו לא בידיעה), לא התרחשה ירידה מהותית,
ולכן נחשב ענין זה למאורע שהוא פרט בלבד בפעם השניה של "הבאים מצרימה", כדלעיל בסעיף ה'.
יא. "מושיען של ישראל" - מעל לטבע לפי כל האמור לעיל יובן הקשר בין "נולדו בה סימני נערות" לבין "הורתה שלא במצרים":
ישנו כלל ש"אין חבוש מתיר עצמו"*. לכן צריך היה משה רבינו, מושיען של ישראל, להיות דוקא משבט לוי'%, אשר עליהם לא חלה "מלאכת שעבוד מצרים"'", כי מפני שהוא לא היה משועבד, היה בכחו לגאול את ישראל ממצרים.
להיות במצב שאין הוא נכלל ב"הבאים
הוספה / בשורת הגאולה
העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'". (משיחות ש"פ שמות, כ"א טבת תשנ"ב)
הערות
- 4. תניא פל"ו,
- 5. ויגש מז, ז,
- 6. שלכן, כשמת יוסף ונפסקה ההשפעה - השליכו את יוסף ליאור ,בדי שיתברכו מימיו" (סוטה יג, א).
- 4. ובחדא"ג מהר"ל בסוטה שם: ,,כי ידעו כי יוסף הוא המשביר .. שכך ה" ברכת יוסף שיתפרנסו בשבילו הכל כדכתיב משם רועה אבן ישראל" - והרי ברכה זו (הכח ,שיתפרנסו בשבילו הכל") באה לו מיעקב.
- 7. ועפ"ז יובן מ"ש כאן ,ומת יוסף" - אף שכבר נאמר זה
- 6. אך כיון שמשה היה צריך להוציא את בני ישראל גם מירידתם במצרים, וגם מירידתם הראשונה, המסופרת בפרשת ויגש, ולא רק משעבוד מצרים - מובן, שמשה היה צריך
- 7. בס"פ ויחי - כי מה ענתחדש ב,וימת כל הדור ההוא" הוא, זה שנשכח (וימת) ענינו של יוסף.
- 8. - להעיר מירוש' סוטה פ"א ה"ח: כתוב אחד אומר כו' שהיו הפלשתים יראים ממנו .. לאחר מותו כדרך שהיו יראים ממנו .. בחייו. וכיון שבכתוב (ממנו הוא הלימוד הנ"ל) נאמר (לנוסחת הירוש' - תוד"ה מעבירם שבת נה, ב) וישפוט את ישראל ארבעים שנה, מובן שזהו (שהי" שופט ובאופן דכ' שנה שלאחרי מותו נכללים ביחד עם כ' שנה שבחייו - דמורה על איזו השתוות ביניהם - זהו) העיקר (אלא שהי' אפשרי ע"י שהיו הפלשתים יראים כו)), היינו שהי' כמו בחייו. ועד"ז י"ל שזוהי הכוונה ב,וימת יוסף" דבפרשתנו - שנפסק גם ענין זה (והרי גם כאן תיבת ,ימת" כוללת ,כל הדור ההוא" עם ,,יוסף").
- 8. ראה לקמן ע' 12778 ובהנסמן שם, בענין ההפרש בין ראי' ושמיעה,
- 9. ברכות ה, ב. וש"נ.
- 0. ראה גם ספר גבורות ה' (להמהר"ל) פט"ז. ושם, שמטעם זה נאמר בלידת משה ,וילך איש (סתם) מבית לוי ויקח את בית (סתם) לוי" (ולא כלשון המורגל בכגון דא).
- 1. תנחומא וארא ו. שמו"ר פ"ה, טז. רש"י שמות ה, ד.
- 4. ויק"ר פליב, ה, וש"נ.
- 65. כייה הכותרת בדפוס ויניצאה רפד. שי. 6 אבות פ"א מ'"א.
- 7. הל' מלכים ספי"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.