13
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
שכנע את בני ישראל: ,,עשו עמי היום בטובה", שאף הם יחקו אותו ויכינו לבנים. ובני ישראל עבדו עמו ,בכל כוחן", וכאשר הגיע הלילה ציוה פרעה לספור את הלבנים שהוכנו ביום זה, והורה: ,כזה אתם מעמידים בכל יום ויום".
וכיון שיום יום צריכים היו בני ישראל להכין אותה כמות לבנים, כפי שהפסיקו במשך כל אותו היום, אשר בו עבדו ,,בכל כוחן", מובן, שגם במשך זמן השעבוד לאחר מכן הם היו עסוקים ברוב היום ככולו"' בהכנת לכבנים''. ואת כל שאר סוגי העבודות הם ביצעו במעט השעות הנוספות, בלילה?'.
0) אבל לא כל היום ממש - שהרי חלק מהיום בנו את הערים*, שגם זה נכלל בהעבודה ,בחומר ובלבנים" (ראה מהרש"א שם: שבתחלה בנו לה ערים). ואולי י"ל: בחומר (לעשות ממנו לבנים) ובלבנים (לבנות מהם ערים).
ברמב"ן (א, יא) ואוה"ח (שם, יד), שבנין הערים אינו נכלל בהעבודה ,בחומר ובלבנים", ומפרשים שבתחלה היו בונים הערים ואח"כ הוסיפו עליהם עשיית הלבנים. אבל פשטות הל' בגמרא ומדרש שם משמע כנ"ל. וראה אוה"ח (שם, יא): ,ולדבריהם ז"ל צריך לומר כי קדמו דברים (,פה רך") לשרי מסים".
1) להעיר משמו"ר שם, יב: אם אתם הולכים לישן בבתיכם .. אין אתם משלימים את הסכום שלכם.
2) ב"ר פכ"ז, ב. תנחומא ויצא, ט.
שמות גב
בכך מובן הטיב מדוע מפרידה התורה את העבודה ,,בחומר ובלבנים" בפני עצמה, כי אף לאחר שכבר עשו ,כל עבודתם", בכל זאת עדיין היה עיסוקם העיקרי בהכנת לבנים.
ב. כל בנין מורכב מאבניס
ההסבר לכך שעיקר השעבוד היה בחומר ובלבנים הוא:
כבר הוסבר בהרחבה'' לגבי המשמעות של ,ויעבידו מצרים את בני ישראל... וימררו את חייהם בעבודה קשה...", שאת חייהם וכוחותיהם של ישראל, אשר חיותם וכוחם האמיתי נובע מהקדושה*' (נפש האלקית"), ניצלו המצריים לבניית ערי מסכנות - לפרעה. במקום עבודתו של היהודי בבניית דירה לה' יתברך, בהקמת ,עיר אלקינו""י, הכריחו אותם אלו המצירים"' והמעיקים עליהם לנצל את כוחות הקדושה למטרת בניית דירה
הערות
- 1. *) ואין לומר שבנין הערים הי" משחשיכה - כי (א) רק ,,בכל עבודה בשדה" הי" לאחר ,שבאין לנוח לערב לבתיהן" (תנחומא ויצא 0), (ב) לפי"ז נמצא שבנין הערים - מלאכה עיקרית - לא נמנית כלל בפסוק ,,וימררו את חייהם" (ורק - נכלל (בדרך אגב) ב,את כל עבודתם")!
- 3. במצרים כפשוטו, ובמצרים וגלות ויציאת מצרים שבעבודת כאו"א מבנ"י, שב,כל יום ויום חייב לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" (תניא רפמ"ז - ראה שם ביאורו).
- 4. ראה עד"ז לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 101 ואילך.
- 5. כנאמר על התומ"צ כי הם חיינו. וראה קונטרס ומעין מ"ז. ו,לכן נוגע מאד הענינים שעוסקים בהם, מפני שבכל דבר ודבר שהאדם פועל ועושה מכניס בזה כחות אלקית" (ד"ה בששה"ק תער"ב פ"ב). וראה גם לקו"ש שם הערה 2
- 6. ראה תניא פ"ט, יב ועוד.
- 7. תהלים מח, ב. וראה רשימות הצ"צ שם.
- 8. דכל המצירים נקראו ע"ש מצרים (ראה ב"ר פט"ז, ד).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ו ע' 13
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.