2

המנין של "יוצאי ירך יעקב" - "חזר ומנאן", והן את חזרת התורה בשנית על השמות של "בני ישראל": כשם שאת הכוכבים "מוציאן ומכניסן במספר ובשמותם", כך נמנים גם "בני ישראל" בחייהם ובמותם בשמותיהם. (רק השבטים נמנים בשמותם, ולא ילדיהם, מפני שיש מספר דרגות בחיבה, והחיבה לשבעים הנפש אינה כה רבה? כחיבה ל"בני ישראל").

לפי זה היה מובן, לכאורה, פירוש רש"י כולו: רש"י אומר זאת על "ואלה שמות בני ישראל", ולא על "שבעים נפש", למרות שהוא מפרש גם את "חזר ומנאן", כי זוהי התחלת הענין, כפי שאנו מוצאים במספר מקומות, שרש"י אומר את פירושו על המלים הראשונות של פסוק או פרשה, למרות שהפירוש אינו רק על המלים שעליהן הוא מבאר זאת, אלא על כל הפסוק או הפרשה. ורש"י מוסיף את הענין של "בשמותם" לגבי "מנאן בחייהן" ולגבי הכוכבים, כי הדבר קשור לשאלה ולתשובה לגבי השמות של בני ישראל. למרות זאת משמיט רש"י את המלה "בשמותם" לגבי "חזר ומנאן במיתתן", כי רוב המנויים אינם נספרים בשמותיהם.

ד. הקשיים על ההסבר הנ'"ל

אך לאמיתו של דבר אי אפשר לבאר זאת כך. כי:

שמות א

א) ההשוואה "שנמשלו לכוכבים..." מתייחסת לאלו אשר "חזר ומנאן", אשר לפי הפירוש שלעיל אלו הם כל שבעים הנפש. וכיון שאת כל הכוכבים"' - הקדוש-ברוך-הוא גם מכניס במספר ובשמות, ולא רק מוציאם, מובן, שכל אלו אשר "חזר ומנאן", שעליהם אומר רש"י "שנמשלו לכוכבים", נמנים בשמותם גם במיתתם, ולא רק בחייהם.

ב) כאשר רש"י מפרש פסוק שלם או פרשה, ומצטט מן החומש בתחילת פירושו את התחלת הפסוק או הפרשה, הוא נוהג לצטט רק את המלים הראשונות ממש, ולא יותר.

ולכן, אילו היה רש"י מפרש כאן גם את המלים "שבעים נפש", והיה חפץ לציין בתחילת דיבורו את המלים הראשונות של קבוצת הפסוקים הזו, הוא היה מצטט רק את המלים "ואלה שמות", או רק את המלה "ואלה" בלבד, ולא היה מביא גם את המלים "בני ישראל". ובמיוחד כאשר במלים "בני ישראל" מודגש שמדובר כאן על בני יעקב ("ראובן וכו'"), ולא על "שבעים נפש" אשר רש"י מתכוון לפרש.

ג) מפירוש רש"י לאחר מכן, בפרשת