1

שיחה א

א. "ואלה שמות..." - רוש רשי

בתחילת הפרשה מצטט רש"י את המלים "ואלה שמות בני ישראל", ומפרש: "אף"על-פי שמנאן בחייהן בשמותם, חזר ומנאן במיתתן', להודיע חיבתן, שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם, שנאמך? המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא" - שלמרות שכבר מנה אותם בשמותם בחייהםי, הוא מונה אותם שוב במותם, כדי להראות את החיבה להם, בהיותם מושווים לכוכבים, שהקדושברוך-הוא מוציאם ומכניסם בספירה ובשמות, כנאמר בפסוק.

בפשטות', רש"י אינו מתכוון במלים "חזר ומנאן" ל"בני ישראל" - בניו של יעקב - שהרי מנייתם בנפרד אינה מוזכרת כלל בפסוק, לא בפרשתנו ולא בפרשת ויגש* - אלא, כוונתו ל"יוצאי

ירך יעקב", כולל נכדי יעקב וניניו, אשר הגיעו למצרים, שכולם מנויים הן בפרשת ויגש והן בפרשתנו - "כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים", ו"ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש". ועל כך אומר רש"י, שהסיבה למנייתם בשנית היא "להודיע חיבתן...".

לפי זה מובן מדוע בדבריו "חזר ומנאן במיתתן" משמיט רש"י את המלה "בשמותם", ואומר זאת רק לגבי "מנאן בחייהן" - כי בפרשתנו אין נמנים שמותיהם של כל שבעים הנפש.

ב. הקש:ים על פירוש רש"י

אך לפי זה מתעוררים קשיים על כל פירוש זה של רש"י, מתחילתו ועד סופו:

א) כיון שכוונת רש"י לבאר מדוע מציינת התורה שוב את המספר של "כל נפש יוצאי ירך יעקב", ולא מדוע נמנים שמות השבטים, הוא היה צריך להסביר זאת על הפסוק "ויהי... שבעים נפש", ולא על "ואלה שמות בני ישראל"?

ב) הקושי בפרשתנו הוא בכך שיוצאי ירך יעקב כבר נספרו בפרשת ויגש, ולא מפני השמות המפורטים שם. מדוע אפוא מוסיף רש"י לדבריו "אף"עלפי שמנאן בחייהן" גם את המלה "בשמותם"?