440
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
20 לקוטי הוספות / להקדשים, שלא יבואו לידי נותר* (ובענין זה אין נוגע התנאים דלמשחה וכו" )).
והנה בנוגע לענינינו (גאולת רבינו הזקן *), הרי מובן, אשר ג' דברים אלו -- נוגע לאדם העובד, הינו רבינו הזקן, אשר הוא נפדה בשלום. וכמו שכותב ,כשקריתי בפסוק פדה בשלום כו' יצאתי בשלום", אשר הוא עצמו עסק בג' ענינים אלו בהיותו במאסר (ולכן פעלה קריאתו) ועי"ז הוא נפדה בשלום.
וצריך להבין, איך הי' שייך בהיותו במאסר העבודה דתפלה בצבור. דלימוד התורה ובאופן דעוסק שייך גם בהיותו במאסר; וגם עסק בגמ"ח בהיותו במאסר ע"ד שאמר הלל, כשהיי הולך לאכול, שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה ועני' הוא גופו, אבל איך הי' יכול להתפלל בצבור? והענין הוא, כמו שמבאר" כ"ק אדמו"ר הציצ (שהשנה היא שנת המאה להסתלקות הילולא שלו) -- דתפלת יחיד שהרבים צריכים לו הוא כמו תפלה בצבור.
והנה ידוע פירוש רבינו הזקן בעל הגאולה והשמחה על מארז"ל כאן ליחיד כאן לצבור, דכאן ליחיד הוא בחי' יחידה שבנפש. ומזה שהגמרא מדמה ,כאן לצבור" לענין ,כאן
6) כמ"ש (שמות כג, יח) ולא ילין חלב חגי עד בוקר. וה"ה לשאר אימורין ולשאר קרבנות (חינוך מצוה צ).
ע' 949
6 ועד"ז במרז"ל שיה" פדאני לי (שתלוי בפדיית -- וכן שתהי"' פדיית) ולבני, ועד"ז בפדיית דוד המלך במלחמת אבשלום.
9 ויק"ר פל"ד, ג. תניא פכ"ט.
0) ברשימותיו: לתהלים ע'"פ פדה בשלום סיק יו*ד.
ייט כסלו שיחות
ליחיד" (בעשי"ת), מובן אשר גם הענין דתפלה בצבור, שייך לבח"
יחידה. דבענין הספירות הוא בח" פנימיות הכתר, וכמשנ"ת במאמר שתפלה בצבור הוא מבחי' פנימיות
הכתר. וכ"ה גם בענין עסק התורה (פנימיות התורה) וגמיח (שלמעלה מצדקה) שהם מבחי' פנימיות הכתר -- דבעבודת האדם הוא בחי' יחידה.
ועפי"ז יובן מה שאומר כאן כל העוסק כו', שמדבר בנוגע להאדם, כי בחי' יחידה שבנפש הוא למעלה מבחיי עולם, ולכן, אינו מדבר כאן בנוגע לתורה גמ"ח ותפלה בצבור עצמם, ואָס זיי דאַרפן זיך אָפטאַן און אויפטאָן אין עולם, כ"א בנוגע להאדם העוסק, בחי' יחידה שלו, שלמעלה מענין העולם. (משא"כ במשנה דאבות שמדבר בענין עמידת העולם, על שלשה דברים העולם עומד, הנה שם נוגע ענין ג' קוין אלו כמו ששייכים לעולם).
ועפי"ז תומתק יותר השייכות דפדה בשלום כו' וכל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור לגאולת רבינו הזקן שענינה הוא הפצת מעינות תורת החסידות כנ"ל, דהנה ענינה של תורת החסידות היא בחי' יחידה. וכמשנת'"ל (בשיחת יט כסלו*) דלהיות שחסידות היא בחי' יחידה, לכן היא נותנת חיות בכל ד' חלקי התורה, פשט רמז דרוש סוד, שהם בחי' נרג"ח. ולכן, ההכנה להנתינת רשות מלמעלה על הפצת המעינות, גילוי יחידה דתורה, היתה עבודת רבינו הזקן בבחי' יחידה שלו, ובחי' יחידה שלו האירה בכל ג' הקוין תורה
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.