385

ש"פ וצא, טי כסלו, היתשכיה שיחות 25 שכוונתו לשיש נק' קליפה דאצי' שבו אין שום רע כלל. אף שהלבוש הוא רע זהו רק לבוש. והוא נמשך מהמדור שלו שבבריאה. משא"כ בבריאה יש תערובות טו"ר ממש בהם כו'. וזהו ענין הפסוק כי לא א-ל חפץ רשע אתה לא יגורך רע תילים סי' ה' פי' שבעולם האצי' אין יכול להיות מדור להרע היינו אף בחי' הרע הג"ל הנמשך מקליפות דאצי' שכוונתו לש"ש כו'. והלבוש הרע שכוונתו בשביל הטוב שיומשך ממנו. מ"מ אין בחי' זו יכולה להיות באצי' כיון שמ"מ הלבוש רע ומר ולא יגורך רע כ"א מחוץ לפרגוד כו והנה כמו שמגבורות שבחסדים משתלשלים גבורות קשות וכענין הלוים והפרים והלוים יסמכו את ידיהם וימתיקו את הפרים אחר שכבר נמתקו הלוים ע"י אהרן שהניף אותם כו'. כי אור החסד איגו מתעבה אף בירידתו למטה. וע' מזה בזח'ב דרכ"ד ע'ב ובסידור שער ר"ה בד"ה אדני שפתי תפתח. כמו"כ יובן שמקליפות דאצי' נמשך קליפות דבריאה שיש בהן תערובת רע ממש וביצירה חציו רע עד שבעשי' רובו רע כו'. וע"ז אמרו נתן עיניו במקדש כו'. וזהו שדרש רב אחא * שטן לשם שמים נתכוין. פי' שדרש והמתיק הרע דעשי' ע"י שהגביהו לשרשו שהשרש המחייהו הוא טוב. וכענין כוונת נחש הנחשת דמשה כו ולכן אתא שטן ונשקי' אכרעיה פי' נתבטל ונכלל בבחיי מדריגה אחרונה שבקדושה בחי' נה"י. ע"ד אפר תחת רגלי הצדיקים '. וכענין שאמרו באברהם** שדי עפרא והוו גילי. פי' שבירר והשליך הפסולת שהי' עדיין בלבושיו. וזהו שדי עפרא. וע"י בירור זה שנפרד הרע מהטוב מזה נמשך להם חרב פיפיות לעשות נקמה כו'. ועד"ז נאמר לע"ל בלע המות לנצח כו'. ע"כ מה שמ"כ מכ"י מו"ח ז"ל על ענין שטן לש"ש מתכוין כו ועפי"ז יובן ענין הרישי דדהב טב כו'. מעוהי וירכוהי די נחש מסטרא דנחש. כי הצלם הוא ק"נ וג"ר שבה הוא טוב. והוא ע"ד קליפות דאצי' שטן לשם שמים נתכוין כו'. ומ"מ הולך ומשתלשל ונמשך מזה למטה רע. ולכן מעוהי שלמטה מהפרסא שבק"נ עצמה הוא רע כו ועוי"ל כיון אף הלבוש עצמו דלש"ש כו' הוא רע זהו ענין שוקוהי די פרזל כו'. שהוא בחי' הלבוש לרישיי כמו הרגלים שבהם ועל ידם מתהלך הראש כו

אד עס זאֶל זיין אַזוי. מען רופט אָרויס ביים זולת זייגע מעלות.