384

רצון המלך. וזהו מארז"ל שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו כו'. ששרש הרע המחייהו הוא טוב כו'. וכשיורד למטה ע"ד השתלשלות נעשה באמת רע גמור כו' עכ"ל. והנה מאחר שבשרשו הוא טוב דהיינו משל הזונה שחפצה באמת שלא יציית אותה הבן. ותשמח מאד כשלא יתפתה הבן כמו שישמח האב. וא"כ אין הפרש בינה לבין האב אלא בעשיית הנסיון לנסות הבן. שמעשה זו של הפיתוי הוא נראה כאלו חפיצה מאד שיומשך ברע אף שאינו אמת כלל רק שמלבשת עצמה בלבוש שאינו שלה ונגד רצונה רק בשביל השמחה שיהיי להאב כשיעמוד הבן בנסיון. הנה עכ"ז כיון שהלבוש הוא הסתר גמור ודבר הרע ומר בתכלית. לכן הנה האב אע'פ שהוא בודאי ישמח יותר כשיעמוד הבן בנסיון לא יוכל להתלבש בעצמו בלבוש הפכי ולהסתיר עצמו כ"כ לנסות הבן בעצמו להראות לו שיחפוץ שיומשך ברע ח'ו. והוא מצד גודל המיאוס והשנאה שהרע מאוס ושנאוי אצלו לא יוכל לסבול ולהראות אפילו בשקר שרוצה בו ח"ו. ואי לזאת הזונה כיון שיכולה להתלבש ולהסתיר עצמה כ"כ לפתות את הבן לעבירה אף שבאמת חפצה שלא יתפתה הבן. מ"מ כיון שהיא יכולה להתלבש לפתותו ע"כ צ"ל שאין הרע מאוס ושנאוי אצלה כ"כ. והיינו שיש לה איזו שמץ ושייכות דשייכות לרע. ואם לאו לא היתה יכולה להראות א"ע אפילו בשקר. וכ' מו"ח ז'ל ביאר שהוא כמשל גבורות שבחסד שעכ"ז גבורה ורוגז הוא היינו שהלבוש הוא גבורה ממש אלא ששכוונתו לחסד כוי וצ"ע. ועיין באו"ת מהמגיד נ"ע פ' מסעי בענין ויסעו ממרה כו'. ולכאורה יש להעיר ממ"ש בתניא ח"א פ"י בענין פי' צדיק ורע לו שאינו שונא הסט"א בתכלית השנאה כו'. ע"כ נשאר איזה, שמץ אהבה ותענוג לשם כו' ע"ש. וכן עד"ז ענין שטן לשם שמים נתכוין לתקן את איוב והוא קליפה דאצילות. שאצי בחי' ביטול. וכך כוונה זו רק לשם שמים. ועכ"ז הנסיון והיסורים לאיוב הוא מעשה הפכי מאלקות. ועד"ז מ"ש ויהי אחר הדברים האלה והאלקיי נסה כו'. ואמרו רז"ל אחר דבריו של שטן בפ"י דסנהדרין דפ"ט ע'ב. ולכן נק' בשם קליפ' כמו קליפת הפרי המכסה על הפרי כן מעשה זו דהנסיון היא מסתרת בתכלית והיא הסתר פנים. וכמ"ש בביאור יי ע"פ אחרי ה' אלקיכם תלכו גבי כי מנסה כו' לדעת כו'. אלא שבתוכה יש כוונת התיקון לש"ש כו (מו"ח ז"ל התחיל בפיתוי דעברה דשם הלבוש רע גמור וסיים בענין איוב ואברהם ושם הוא ענין יסורי הגוף. וע' זח"א תולדות דק"מ ע'א שאין דומין כ"כ זה לזה). ולכן יובן למשכיל שעם היות שהכוונה אמיתית בתכלית לשם שמים. עכ"ז ענין הלבוש רע שהכוונ' מתלבשת בו אין הלבוש יכול להיות כלל בבחי' אצי' כי מאחר שהלבוש הוא הסתר גמור ורע אין יכול להיות כלל בעולם האצי' כ"א בעולם הבריאה. פי' רוחניים והשפעם ** של קליפות וחושך דאצי' א"א להיות באצי' כ"א בבריאה שהוא כבר אחר הפרגוד והפרסא המפסקת מבחי' שם אלקים שם יוכל להיות ההסתר לבלע את איוב כו'. או לנסות את אברהם כו והוא ענין עמידת השטן בתוך בני האלקים דבריאה עיין זח'ג פנחס דרל"א ע"ב ששם פעולתו ורוחניותו יכול להיות. ומ'"מ כיון