276

ד לקוטי ח. נישואין לכנענית פגומים, גם ללא איסור

אך יש להבין: כיון שלאחר מתן תורה נאסרו נישואין גם עַם אחיות מן האב?", אפשר היה, לכאורה, לומר גם לדעת רבי יהודה, שהוראת יעקב "אל ישאו מטתי לא אחד מבניכם" היא מפני שהיו אלו ילדים מנישואין אשר יעקב קיבל על עצמו כאיסור עריות?

אמנם, לגבי השבטים עצמם אין לומר שהם עברו על איסור בהינשאם לאחיות, כי הם לא קבלו על עצמם לקיים את כל התורה עד שלא ניתנה. ולפיכך גם לא היה פגם בילדיהם, אך אין די בכך כדי ליישב את הדברים לפי שיטת רבי יהודה, כי

אם לדעת רבי נחמיה לא עברו בני יעקב על איסור בהינשאם לכנעניות, ולמרות זאת סובר רש"י, לדעת רבי נחמיה, שיעקב הורה "אל ישאו מטתי לא אחד מבניכם שהם מבנות כנען", הכרחי לומר, שלמרות שהנישואין לכנעניות כשלעצמם אינם איסור, בכל זאת היתה זו סיבה בעיני יעקב לכך שילדיהם לא יהיו ראויים לשאת את ארונו,

- כך אפשר לומר, ובאופן של קלוחומר%, לפי שיטת רבי יהודה, שהיותם ילדים מנישואי אח ואחות היא בודאי פגם בעיני יעקב. ונותר הקושי:

ויחי ג

מדוע אין רש"י מסביר שגם לשיטת רבי יהודה הקפיד יעקב על כך, שרק "בניו" ישאו את המטה?

אך לאמיתו של דבר, אין זה קושי כלל בדרך הפשט, כי כאשר לא חל איסור חיתון - לא לגבי כנעניות ולא לגבי אחיות - אין כלל להשוות בין שני הדברים. וההבדל הוא, להיפך מהאמור לעיל: דוקא הנישואין עִם בנות כנען הוא פגם, כי הכנענים כשלעצמם אינם ראויים שינשאו להם, שהרי "ארור כנען"*, אף אם אין בכך איסור*. לעומת זאת, נישואי אח ואחות נשללים רק מפני איסור התורה, ובעצם לא היה בכך שום פגם באותה תקופה, לפני מתן תורה*, שרק אז נקבע ציווי זה.

ט. נישואין לאחות לפני מתן תורה - ייחודים נעלים

מ"יינה של תורה" אשר בפירוש רש"י זה:

בפנימיות הענינים עדיין אין מובן כאן: מעצם העובדה שהאבות קיימו את