270
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי ורש"י מזכיר כאן ש"עם כל שבט..." רק כדי להבהיר: שהמלה "גם" המופיעה אצל בנימין בלבד, מרבה "תאומה יתירה", שעמו נולדה תאומה יותר מאשר עם שאר השבטים.
ואין מובן: א) מנין אכן פשוט כל כך (כבר לפני הענין של "וכל בנותיו", עם כל הנובע
מכך, כדלעיל) ש"עם כל שבט נולדה תאומה"?
ב) אם אכן הדבר כה פשוט, צריך היה רש"י לציין במלים "וכל בנותיו" רק את הפרט שמתחדש, שהשבטים נישאו לאחיותיהם התאומות, כדי לבאר מדוע נאמר רק "וכל בנותיו"? ויותר מכך: מניסוחו של רש"י "אחיות תאומות נולדו..." מוכח, שהדבר נאמר כאן כחידוש.
ה. מובן מאליו שהשבטים נישאו לאחיותיהם
ההסבר לכך הוא:
כאשר הגיע זמנו של יצחק להינשא, השביע אברהם את אליעזר "לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני"*. וכך גם הורה יצחק ליעקב "לא תקח אשה מבנות כנען"':, ורבקה הדגישה זאת יותר: "קצתי בחיי... - אם לוקח יעקב אשה מבנות חת... למה לי חיים"?*.
אך לגבי בני יעקב אין אנו מוצאים במקום כלשהו בתורה, שהם יצאו למטרה זו ממקום מושבם אז, כנען,
ויחי ג
לארץ אחרת, או שהם שלחו שלוחים למטרה. זו, כמסופר בתורה אודות אברהם ויעקב. לפי זה צריך היה להניח בפשטות, שנשותיהם הי מבנות כנען5.
אך קשה לקבל זאת: כיצד ייתכן לקבוע, שהשבטים נישאו לבנות כנען, כאשר הדבר כה מושלל על ידי האבות**? לפיכך מובן בפשטות, שהיו
ודלא כמ"ש הרא"ם סוף פרשתנו].
הערות
- 0. חיי שרה כד, ג.
- 1. תולדות כח, א.
- 2. שם כז, מו.
- 3. ואין לומר שנשאו נשים שלא מז' האומות אלא מאלו שבאו לארץ כנען מארצות אחרות (וראה רמב"ן וש"ח (וישב לח, ב) שפירשו כן בדעת ר"נ) - כי - ע"ד הפשט - לא היו שם כאלו. וכדמוכח ממה שהוצרך אברהם לשלוח את אליעזר לחרן בכדי ש"לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו" [וגם ב"ואם לא תאבה האשה גו'" - "קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא" (ח"ש כד, ח ורש"י שם) - אף שאמוריים היו (לך יד, יג) והם בכלל "ארור כנען", ולא אמר לו שיקח אשה ליצחק מהנשים שאינן מז' האומות], וכן בנוגע ליעקב, שלח אותו יצחק לפדן ארם בכדי ש"לא תקח אשה מבנות כנען".
- 4. וכקושיית הגמרא (פסחים נ, א - עה"פ (וישב שם) וירא שם יהודה בת איש כנעני): אפשר בא אברהם והזהיר את יצחק בא יצחק והזהיר את יעקב ויהודה אזיל ונסיב.
- 6. וקושיא זו היא גם עפ"י דרך הפשט, שלכן הוזקק רש"י לפרש בפ' וישב שם (כבגמרא שם): "כנעני - תגרא"
- 7. [אלא שפירוש זה (בגמרא (ראה גו"א לח, ב. דעת זקנים מבעה"ת לז, לה) וכן ברש"י) הוא אליבא דר"י דוקא ולא אליבא דר"נ, כי (נוסף שאליבא דר"נ אפשר לפרש גם כנעני ממש ואין צורך לפרש "תגרא"*) אליבא דר"נ מוכרח שגם שלה הי' מבנות כנען, כדלעיל ע' 228 הערה 3,
- 8. *) ואולי יש לומר שגם לדעת ר"נ צריך לומר שפירוש תיבת "כנעני" שבפסוק זה הוא "תגרא" (אף שהי" גם כנעני ממש), בכדי לתרץ (ראה ברמב"ן ובגו"א שם) (א) למה הוצרך הכתוב לאמר שהוא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.