269

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לפי זה קשה מדוע מוזכרות בפסוק רק "בנותיו" ולא כלותיו? ועל כך אומר רש"י שב"בנותיו" הכוונה היא גם%< לכלותיו.

בכך תובן גם ההתאמה בפרט נוסף של פירושי רבי יהודה ורבי נחמיה בעניננו לשיטותיהם במספר מקומות בפירוש הפסוקים: בכמה מקומות אנו מוצאים*, שרבי יהודה מסביר את משמעות הפסוק לפי המובן מהפרשה עצמה, אף כאשר הפירוש מבטא פגם ב"כבודם של ישראל". וכך הוא מסביר גם כאן, כמובן מהמשך הפרשה, למרות המשתמע מכך שהשבטים לא שמרו על האיסור המאוחר יותר של נישואים

ויחי ג

לאחות. לעומת זאת, רבי נחמיה אינו נמנע מביאור דחוק לפסוק, למען שמירת כבודם של ישראל, ולכן הוא מבאר "בנותיו - כלותיו", כדי להימנע מהמסקנה שבני יעקב לא קיימו בשלמות את תרי"ג המצוות.

ד "עם כל שבט נולדה תאומה" - כבר ידוע:

אך עדיין נדרש הסבר*: מובן בפשטות, שכאשר אומר רש"י בפרשת וישלח "עם כל שבט נולדה תאומה ועם בנימין...", הרי לגבי "כל שבט" אין הוא לומד זאת מ"כי גם זה", שהרי מלים אלו מתייחסות רק להולדת בנימין ואינן קשורות להולדת כל שבט, והכרחי לומר, שהעובדה ש"עם כל שבט נולדה תאומה" כבר היתה ידועה.

(א) לפי הנ"ל ש"כנעניות היו" שולל רק "ונשאום"*, צריך לומר שכוונת רש"י ב"אלא מהו וכל בנותיו" היא: למה נאמר רק וכל בנותיו ולא הוסיף גם כלותיו (כנ"ל). אבל מפשטות לשון רש"י משמע שקושייתו "אלא מהו וכל בנותיו" היא על התיבות וכל בנותיו גופא. ועוד: באם כוונתו להקשות מדוע נאמר רק בנותיו, הוי לי' לכתוב "אלא מהו בנותיו", וממ"ש "מהו וכל בנותיו" מוכח שהוקשה לי לשון זה, לפי ש"וכל בנותיו" מורה שהיו לו (סוגי) בנות רבות - וכדלקמן בפנים.

(ב) באם כוונתו רק לשלול "ונשאום", הול"ל "נכריות היו" [אף שבדוחק י"ל שנקט "כנעניות" רק בדרך אגב (כי מכיון שגרו בארץ כנען מסתבר שלקחו כנעניות - "מבנות הארץ" (תולדות כז, מו)), אבל עיקר כוונתו היא שלא נשאו את אחיותיהן].

הערות

  1. 1. רש"י שופטים כ, יח. וראה גו"א וישב לח, ב). וכן מוכרח מפרש"י ח"ש (כד, ח): "וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא" אף שאמוריים היו (לך יד, ינ).
  2. 6. שהרי בודאי באה דינה (ותאומת שמעון ובנימין) לנחמו.
  3. 7. שנוסף על הנ"ל ס"ב.
  4. 8. ראה פרש"י עקב (יא, ו) והאזינו (לב, מג), שר"נ מהדר (אף שדוחק בפירוש הענין) בכבודן של ישראל - שלא הי" שינוי בשטח דישראל שאין לו שייכות לקרח; סדום היינו או"ה, ור"י מפרש הכתובים כפשוטם - אף שהוא היפך הידור בכבודן של ישראל.
  5. 5. אבל עדיין אינו מובן: מפרש"י עקב שם "א"ל ר"נ .. פיה ולא פיותיה" מוכח שעיקר הטעם מה שר"נ חולק על ר"י הוא מצד דיוק תיבת פיה, אבל מצד ההידור בכבודן של ישראל לבד לא הי" חולק על ר"י להוציא "בקרב כל ישראל" מפשוטו (אף שר"נ מדייק יותר בהפרטים, ו"בקרב כל ישראל" נוגע לכללות תוכן הכתוב ולא לדיוק תיבה פרטית, כמשנ"ת בארוכה בשיחת ש"פ עקב תשכ"ו). ובפנים מבאר שמצד ההידור בכבודן של ישראל, מפרש תיבת "בנותיו" [דיוק בתיבה פרטית - שלפי דעת ר זהו העיקר] שלא כפשוטו? ולכן צ"ל כדלהלן סעיף \'.
  6. 9. ונוסף לזה:
  7. 7. *) וממה שר"נ אינו אומר בפירוש שלא נולדו אחיות תאומות (כקושיא הד' דלעיל סעיף ב') צ"ל כן, שר"נ שולל רק "ונשאום" (וראה לעיל הערה 15

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.