265
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
84 לקוטי
שבעניננו ההבדל ביניהם הוא בדיוק להיפך: פירושו של רבי יהודה מתאים יותר למשמעות המלה "בנותיו", ואילו פירושו של רבי נחמיה מתאים יותר לתוכן פרשת ויצא בכללותה, ששם אין רמז לכך שנולדו ליעקב ילדים נוספים''.
ב) בפרשת וישלח, על המלים "כי גם זה", המופיעות בקשר להולדת בנימין, אומר רש"י, בפירושו "ורבותינו דרשו": "עם כל שבט נולדה תאומה ועם בנימין נולדה תאומה יתירה". אין מובן: כיון שבפרשת וישב סובר רש"י, שהפירוש "אחיות תאומות נולדו" אינו כל כך מתקבל, עד כדי כך שיש צורך להוסיף פירוש אחר, המוציא
ויחי ג
את המלה "בנותיו" ממשמעותה הפשוטה, הרי כל שכן שבפרשת
וישלח, כאשר, לכאורה, אין הכרח לחדש שהיו ליעקב ילדים נוספים מלבד המוזכרים בתורה", הוא היה צריך לפרש, ולפחות כפירוש שני, שרק עם בנימין נולדה תאומה יחידה, ולא עם האחים האחרים?
ג) מדוע צריך רש"י להוסיף בפירושו הראשון על "וכל בנותיו" את המלה "ונשאום", והרי משמעות המלה "בנותיו" כבר מובנת בכך ש"אחיות תאומות נולדו..."? וכן מיותרות, לכאורה, המלים "כנעניות היו" לפי הפירוש השני - אם "כלותיו" נקראות "בנותיו", מדוע יש לציין מי היו "כלותיו", אם כנעניות אם לאו?
ד) אם הפירוש השני חולק על הראשון רק מפני שקשה לקבל את החידוש של "אחיות תאומות נולדו", צריך היה הפירוש השני לשלול חידוש זה במפורש, ולהדגיש שלא נולדו אחיות תאומות עם בני יעקב5?
הערות
- 3. לכאורה הי' אפשר לומר, שר"י מפרש "אחיות תאומות כו'" מצד כללות התוכן של הכתוב, שהוא - הפלגת אבל יעקב אשר "וימאן להתנחם" גם כשניחמו אותו "כל בניו וכל בנותיו", ולכן מפרש "בנותיו" כפשוטו - ולא כלותיו. ור"נ מפרש שלא נולדו אחיות תאומות - כי מדייק מה שלא נאמר בלידת השבטים (לבד מבשמעון) תיבת "את" וה"ז דיוק בתיבה פרטית. אבל - אינו (אבל ראה להלן הערה 36). כי
- 2. א) בנים הם תקיפים ובעלי השפעה יותר מאשר בנות. ועפ"ז אינה מובנת הוספת הפסוק "וכל בנותיו" לאחרי ש"כל בניו" לא הצליחו לנחמו? ועכצ"ל שהחידוש בזה שאפילו נחמת אלו שאינם קרובים כ"כ (כלותיו) ובכ"ז באו לנחמו - ואעפ"כ וימאן להתנחם. ובא"כ, הרי אדרבה: להפירוש "בנותיו - כלותיו" מודגשת יותר הפלגת אבל יעקב.
- 3. ב) באם הוכחתו של ר"נ הוא ממה שלא כתיב "את" (גבי לידת השבטים) - למה סותם רש"י בפ' וישלח (לה, יז. ולפי ה"עוד י"ל" שלעיל בהערה שני' שלהערה 9) כדעת ר"י [ובפרט ששם נוגע יותר לדייק הנ"ל, מכיון שהמדובר שם הוא בענין לידת בנימין]? ומזה מוכח, שההוכחה לפירוש השני היא מ"וכל בנותיו" דוקא.
- 4. ובפרט שההוכחה לזה [שלא נולדו תאומות, כי לא נרמז בהכתובים כלל] שייכת שם יותר מכאן, מכיון ששם המדובר הוא בנוגע לידת בנימין [וכבהערה לפנ"ז].
- 5. לכאורה אפשר להוסיף עוד קושיא: התיבות "כנעניות היו" שוללות לכאורה רק "ונשאום" ולא "אחיות תאומות נולדו כו'" (ועליהן קאי "וכל בנותיו". ונאמר דלפי' הב' מפרש "וכל בנותיו" כנעניות היו - כי אאפ"ל כן, שהרי לכ"ע דינה יש כאן ונכללה ב"בנותיו". וע"פ הנ"ל - גם התאומות דשמעון ובנימין). וכיון שאינו שולל אחיות תאומות מה מקשה "אלא מהו וכל בנותיו" - אבל אינו. כי יש לומר ש"כנעניות היו" קאי על התיבות "וכל בנותיו" שרש"י מעתיקם ומפרש אותם. ולפי' הא' ניחא, כי לדעה זו קאי (גם) על האחיות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.