251
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. "כי באפם הרגן איש"
על המלים "כי באפם הרגו איש"! מפרש רש"י: "אלו חמור ואנשי שכם, ואינן חשובין כולם אלא כאיש
ובכך אין מובן: א) מדוע אין רש"י מזכיר את שכם. ואדרבה, הוא גרם לכל הענין.
ב) מלשון רש"י "אלו חמור ואנשי שכם"? מובן, שאילו הוא לא היה מפרש זאת, לא היה ידוע, או שהיו מפרשים באופן אחר, למי הכוונה ב"הרגו איש", ולכן צריך רש"י לפרש "אלו" "חמור ואנשי שכם".
אך, לכאורה, אין אנו מוצאים שהתורה מספרת על כך ששמעון ולוי הרגו מישהו, מחוץ ל"אנשי שכם", ולכאורה, היה מובן גם ללא פירוש רש"י, שבמלים "(כי באפם) הרגו איש" מתכוונת התורה לאנשי שכם'. מהו החידוש של רש"י בדבריו "אלו חמור ואנשי שכם"'?
ג) מובן, שבכלל "אנשי שכם" נכלל גם "חמור", ואם כך, מדוע מוציאו רש"י מן הכלל ומזכירו בנפרד?
לומר על הרבה שוורים שור"* - ראה לקמן קושיא הד']
(א) מכיון שלא מצינו בשום מקום ששמעון ולוי הרגו את מישהו לבד מאנשי שכם, הרי פשוט לכאורה (גם בלי פרש"י) ש"הרגו איש" קאי על אנשי שכם. וא"כ מה שרש"י צריך לבאר, הוא רק הטעם למה שנאמר איש לשון יחיד.
(ב) אפילו באם נאמר (בדוחק) שגם מצד הקושיא הנ"ל - למה נאמר שהרגו) איש" (לשון יחיד) - לא היינו יודעים עדיין (אלולא פרש"י) שקאי על אנשי שכם - הרי פשוט, שחידוש גדול יותר הוא פרש"י לקמן ש"שור" קאי איוסף** - מהפירוש ש"הרגו איש" פירושו "חמור ואנשי שכם"*** [ובפרט שהכתוב "בכור שורו הדר לו" (ברכה לג, יז) שנאמר על יוסף - עדיין לא למדו התלמיד], ובכ"ז כותב רש"י בפשטות "רצו לעקור את יוסף כו'" - ואינו מקדים לזה "זה יוסף כו'".
*) וראה שיחת ש"פ וישלח תשל"א (לקו"ש חכ"ה ע' 179), שמטעם זה אין רש"י מפרש "ויבן לו בית" (וישלח לג, יז; "נטה שם אהלו" (שם, יט) - אף שפשוט הוא שבנה כמה בתים ונטה כמה אהלים - כי סומך עצמ אפירושו שלפנ"ז (לב, 0
**) וגם: לפי פירוש זה, צריך רש"י (לדחוק ו)לפרש ש"וברצונם עקרו" הוא "רצו לעקור", ולא שעקרו בפועל.
[ברא"ם וש"ח כאן: מפני שמחשבתן היתה לעקרו נקראו עוקרין. ואף שרק באוה"ע "חושב להם הקב"ה מחשבה מעשה" (רש"י תבא כה ה) - עייץ בש"ח ובמשכיל לדוד (בפירושו השני) מה שתירצו ע"ז.
אבל [נוסף לזה, שתירוצם לא נזכר בפרש"י כלל, אפילו לא ברמז! מפשטות לשון רש"י "רצו לעקור" מוכח כנ"ל (וכתירוץ הראשון שבמשכיל לדוד)].
***) ולהעיר, שכו"כ מפרשי התורה (מהפשטנים) וכן תרגום אונקלוס מפרשים "וברצתם עקרו שור" באופן אחר מרש"י (ודוקא תרגום יונתן - שאינו קרוב לפשט - מפרש כרש"י), משא"כ "הרגו איש".
הערות
- 1. פרשתנו מט, ו.
- 2. ובפרט שבפירושו ד"ה וברצונם עקרו שור (בפסוק זה עצמו) אינו כותב "זה יוסף".
- 3. ולהעיר גם מזה שבפירושו ד"ה בסודם אל תבא נפשי כותב "זה מעשה זמרי כו'", משא"כ בפירושו ד"ה בקהלם. ואכ"מ.
- 3. ראה לקמן סעיף יא ובהערה 47.
- 4. ואין לומר, שמכיון שאנשי שכם הם רבים לכן צריך רש"י לחדש ש"(הרגו) איש" (ל' יחיד) קאי אאנשי שכם - כי
- 6. [נוסף לזה, שכבר לפנ"ז פירש רש"י "דרך ארץ
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויחי, י"א טבת, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ה ע' 251
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ה ע' 251
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.