250
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0 לקוטי
ועל ידי שהוא "ממשיך" את עצם הנשמה אפילו לעולם הזה הגשמי המלא קליפות וסטרא אחרא, נמשכת דרגת העצמות גם ב"זכויות" שנגרמו על ידי ה"זדונות" - "גמלנוך רעה, גמול אותנו טובות".
יג. להביט על הפנימיות
זוהי המשמעות הפנימית של "ויכלכל א יוסף... את אחיו"%, כפי שהיא ברוחניות הענינים:
עלזידי שיוסף כלכל את השבטים לפי מעשיהם וגמל להם טוב למרות שהם "גמלוהו רעות", הוא הראה את הדרך והעניק כח לכל ישראל עד סוף כל הדורות, שגם כל אחד מהם יביט על כל יהודי כפי שהוא מצד עצמיותו, ולא
3) ראה ביאוה"ז שם שההמשכה שהמשיך יוסף מאצי' לבי"ע הוא ענין "ויכלכל יוסף גו'". עיי"ש.
ויגש ג
לפי חיצוניותו, ואז הוא "יכלכל" אותו לפי מעשיו ויגמול לחייבים טובות,
וכאשר יהודי מביט כך על רעהו, הוא מעורר זאת גם אצלו, שבכל הענינים תאיר עצמיות הנשמה, אשר משום כך התנהגות באופן של "לגמול לחייבים טובות" חשובה למהותו של היהודי,
ועל ידי כך מגיעים למילוי הבקשה "כנס לנו... כלכלנו לפי מעשינו... גמלנוך רעות גמול עמנו טובות".
(משיחת ש"פ חו"ב - י"ב תמח תשי"ט*. ועוד)
הערות
- 1. *) התחלת שנת השמתים לכ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע - שאז הותחל הקאפיטל (פ' שבתהלים - ראה לעיל ע' 104 ואילך ובהערות שם) בו נאמר "נוהג כצאן יוסף". ולהעיר מזה ששמו הראשון של כ"ק אדמו"ר נ"ע הוא - יוסף. ועיין לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 89
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.