249
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יב. :וסף "המשיך" את דרגת אצילות לעולס העשיה הקשר של שלש בקשות אלו ("כנס לנו מחיי העולם הזה לחיי העולם הבא"; "כלכלנו לפי מעשיו"; ו"גמלנוך רעות, גמול אותנו טובות") ליוסף, אשר מפני קשר זה הניסוח של בקשות אלו הוא "מה יוסף...":
ההבדל בפנימיות בין יעקב ליוסף הוא", שדרגת יעקב היא אצילות, ואילו דרגת יוסף היא להוריד את עניניו של יעקב לעולמות בריאה-יצירהעשיה, עד לעולם הזה הגשמי, "המלא
קליפות וסטרא אחרא"", שגם שם תשרה דרגת יעקב - אצילות.
הנובע מכך לעבודת האדם: עצם הנשמה (חיהיחידה) הוא בבחינת אצילות, ומה שיורד ממנה לבריאהיצירה"עשיה היא הארה בלבד - בחינת נפשדרוח-נשמה.
זהו חידושו של יוסף, המעניק כוח לעצם הנשמה שתפעל ותושג גם על ידי השכל (דרגת "נשמה" - "בריאה"), וכן במדות אהבה ויראה (בחינת "רוח" - "יצירה"), עד כדי מעשה בפועל (בחינת "נפש" - "עשיה"), ואף לקיום המצוות מצד פניות אישיות הנובעות מהנפש הבהמית (העולם הזה הגשמי המלא קליפות וסטרא אחרא).
זהו הקשר בין "מה יוסף..." לכל שלש הבקשות הללו, כי השפעתו של יוסף שגם למטה תורגש עצמיות הנשמה כמו שהיא למעלה% - גורמת לכך שנחת הרוח לבורא, המשכת העצמות (אשר עצמיות הנשמה קשורה אליה), תורגש גם בעבודת האדם למטה, המביאה לידי "כנס לנו מחיי העולם הזה לחיי העולם הבא", כדלעיל בסעיפים ט' וי',
ועל ידי שיוסף "המשיך" את עצם הנשמה גם לעולם העשיה, קיים הענין של נחת רוח לבורא גם בקיום המצוות במעשה, אף ללא חיות - "כלכלנו לפי מעשינו",
הערות
- 1. שהענין ד"אין עוד מלבדו" אינו משתנה ח"ו גם ע"י החטאים אף שהם היפך רצונו ית', כי אדרבה, גם בזה נתגלה ש"אין עוד מלבדו"
- 2. [דנוסף לזה שהתשובה (שלאחרי עשיית החטא) מגלה את ה"אין סוף" שבו, שגם ניצוצות הקדושה שנמצאו. לפנ"ז בה"זדונות" יכולים להתעלות וליעשות ל"זכיות", הנה]
- 3. גם ע"י הזדונות עצמם מתגלה שאין עוד מלבדו, אלא שגילוי זה הוא [לא מצד מציאותם ח"ו, כ"א אדרבה] שאינם תופסים מקום לגבי' ית' ואין מתחשבים עמהם. עיי"ש בארוכה.
- 4. ויש לומר, שעד"ז הוא גם בנוגע עצם הנשמה (שמיוחדת בעצמותו ית') שגם ע" החטאים מתגלה תוקף התקשרותה באלקות, והוא: א) למרות החטאים וכו' יכולה היא לשוב אליו ית', ועד שכאו"א מישראל בודאי סופו לעשות תשובה (תניא ספל"ט). ב) גם בשעת החטא עצמו היא באמנה אתו ית' - כי שם אין החטא תופס מקום ואין ביכלתו לגרוע ח"ן בהתקשרותה של עצם הנשמה לאלקות.
- 0. ראה ביאוה"ז ל, סע"א ואילך. אוה"ת ויחי שפו, אב (ושם שענין "וסף הו" לי בן אחר" הוא שמבחי' "אחר" - סט"א ונה"ב נהפך להיות בחי' "בן").
- 6. ויגש ג שיחות 9
- 1. תניא פל"ו (מה, ב). וראה גם שם פ"ז (יא, בו
- 2. ראה ביאוה"ז שם: ובלא שינוי המהות אלא כמו שהוא למעלה כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.