237
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ח. "בנענית" - ללא מציאות עצמאית
לפי כל האמור לעיל יובן כיצד מותר היה לשמעון לשאת את דינה:
על "וישב ממנו שבי"* אומר רש"י: "אינה אלא שפחה אחת". לכאורה, מנין מסיק רש"י שהשבויה היתה שפחה ולא סתם אשה שנשבתה? אלא, כל אשה שהיא, ללא הבדל, הרי בנפילתה בשבי, היא הופכת להיות שפחה.
מכך מובן לגבי דינה: על ידי "ויקח אותה"7, על ידי ששכם בן נשיא הארץ, והוא נכבד מכל בית אביו*, לקחה בכוח, למרות שלא אילץ אותה לעבוד כשפחה, אלא כיון שהשפיל אותה כל כך עד אשר "בעלה לכנעני", דבר הפוגע יותר מעבדות - היא איבדה את מציאותה העצמאית. היא הפכה להיות חלק מרכושו של שכם, ונקראה "כנענית"*, ולכן לא נחשבה כאחות לאף אחד, ואף לא לשמעון.
ולכן אומרת התורה "בן הכנענית" -
ויגש א
לא כדי לספר בגנותה ח"ו, אלא, להיפך, כדי להסביר כיצד היתה מותרת לשמעון.
ט. למרות השחרור נשארה "בנענית''
אך עדיין אפשר לשאול: הרי כשנולדה היתה דינה בת חורין, ולפני "ויקח אותה" היא היתה חלק ממשפחתה, ולאחר שחרורה משעבודה לשכם ייתכן שהיא חוזרת למעמדה הקודם - אחותו של שמעון?
כדי להבהיר זאת מוסיף רש"י: "כשהרגו את שכם, לא היתה דינה רוצה לצאת, עד שנשבע לה שמעון שישאנה" - כיון שדינה עצמה התנתה את יציאתה משכם על מנת שישאנה, ואם לאו - אין היא יוצאת, מובן, ששחרורה נעשה באופן שנשארה "כנענית" ומותרת להנשא לשמעון.
2 התבטלות מרוממת
מכל. ענין בתורה אפשר וצריך ללמוד הוראה בעבודת ה', ובמיוחד כאשר בפירוש רש"י יש גם "יינה של תורה"", ומובן שאף מענין זה - שהעבד קנוי לרבו לא רק בקשר לרכושו, אלא אף לגבי עצם מציאותו - יש הוראה עד כמה יהודי, שעליו נאמר "עבדי הם" ו"כי לי בני ישראל עבדים"", צריך להיות משועבד לקדוש-ברוך-הוא.
הערות
- 6. חקת כא, א. (ולהעיר מפרש"י בא יב, כט).
- 7. וישלח לד, ב. ולהעיר מהלשון "ויקחו את לוט" (לך יד, יב) שהכוונה שם הוא שנשבה (ראה שם, יד).
- 8. וישלח לד, יט.
- 9. ועפ"ז מתורצת התמי' וכי אשה שנבעלה באונס לכנעני - כנענית היא. ולהעיר מלי הכתוב ג' פעמים בנוגע לשלומית (אמור כד, ידיא). ובפרט שקטנה הייתה וברשות אבי' היא (להעיר מחיי שרה כד, נז"נח בפרש"") -
- 5. (אף שבדוחק י"ל שרק קוריץ לה כן, ע"ש המאורע). אלא ששאני האופן ד"דינה שנבעלה לכבעני".
- 0. היום יום ע' כד.
- 1. בהר כה, מב. נה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.