234
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
24 לקוטי הם שייכים לאדון, כאילו היו ילדיו של האדון.
ענין זה אנו מוצאים ביתר הדגשה בפסוק אחר*: כאשר ילדה בלהה בן ליעקב, אמרה לגביו רחל "ויתן לי בן", שהקדוש-ברוך-הוא נתן בן לה, לרחל. והסיבה לכך מובנת*: כיון שבלהה היתה שפחת רחל, כך גם בנה אינו שייך לה, אלא לרחל?י.
וכך הוא גם לגבי בלהה וזלפה עצמן: כיון שנולדו משפחה, לא נחשבו כבנות לאמן, ולפיכך אינן נחשבות כאחיות זו לזו.
ו. בלהה וזלפה - אחיות מן האבו
לפי כלל זה מוסבר צד אחד בלבד - שהן אינן נחשבות לאחיות מן האם, כי אמן היתה שפחה. אך מדוע לא נחשבו אחיות מן האב?
לכאורה, ניתן היה להשיב על כך
ויגש א
מאותו טעם: ישנו כלל, ש"אין אישות לשפחה", וכיון שלא היתה אישות לגבי שפחת לבן, הרי גם בנותיה לא נחשבו כבנות לבן, ולכן אינן נחשבות לאחיות אף מן האב, כדברי רש"י על "ערות בת אשת אביך - שאינו חייב על אחותו משפחה"**.
אך תירוץ זה אינו מתקבל:
א) לפי הפסוק "ערות אחותך"5, היינו סוברים בפשטות שאיסור זה חל אף על אחותו משפחה, שלכן יש צורך בלימוד מיוחד של "ערות בת אשת אביך", ש"אינו חייב על אחותו משפחה". מכך מובן, שבכל שאר איסורי העריות הקשורים לאחיות, ובכללם "אשה אל אחותה...", אסורות אף אחיות מן השפחה*.
ב) הכלל "אין אישות לשפחה" התחדש לאחר מתן תורה, אך לפני מתן תורה חל גם לגבי שפחה ענין האישות, באופן של פלגש.
בכך יובן בפשטות כיצד נשא אברהם שפחה (הגר*) וכיצד נשא יעקב שפחות (בלהה וזלפה*), כי
הערות
- 8. ויצא לו, ו.
- 9. אין לומר שכוונתה ב"ויתן לי בן" הוא שתגדלהו כבנה (כפרש"י לפני זה (ל, ג) שאמרה "ואנא ארבי") וע"ד פרש"י וישב. (לז, = יו"ד) "שגדלתו כאמו" - כי אדרבה: מפרש"י וישב שם מוכרח שהמגדל את בן חבירו אינו נקרא אביו או אמו (כ"א שיש לו איזה התדמות לאב ואם), דאל"כ מדוע לא ידע יעקב "שהדברים מגיעין לבלהה". (וראה לקו"ש חכ"ג (ע' 8 ואילך) בביאור פרש"י במדבר ג, א).
- 0. ומה שאמרה "ויתן לי בן" אף שה" רק רכושה וקנין כספה - כי מכיון שכל לידתו הי' ע"י אמירתה ונתינתה (ויצא ל, ג"ד), נחשב הוא כבנה. (אלא שמובן, שבאם ה" נחשב לבנה של בלהה), אין שייך שתאמר רחל "ויתן לי בן" - אף שכל לידתו הי" על ידה).
- 1. ראה רש"י אחרי יח, יא. טו.
- 2. שם יח, יא.
- 3. שם, ט.
- 4. ופשוט שאין לומר שלאחרי שגילה הכתוב גבי "אחותך" כ"ה בכל העריות - דא"כ "אשת בנך היא" (שם, טו. וראה פרש"י שם) מיותר.
- 5. ראה לעיל הערה 26 שלא שחררה מקודם.
- 6. וגם הן לא נשתחררו קודם שנשאן יעקב - שהרי גם לאחרי נשואיהן (וגם לאחרי שילדו בן שני ליעקב) נקראות שפחות (ויצא ל, ז. יב), ועד שהכתוב מדגיש כמה פעמים שלא הו דומות לנשיו (וישלח לב, כג. לג, א ואילך).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.