232
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
חיי שרה, שכוונתה להגר, לא רק כאשר לקחה אברהם לראשונה?, בהיותה שפחה<, אלא אף כאשר "ויוסף אברהם... ושמה קטורה"?, אשר אז כבר לא היתה "קטורה זו הגר" שפחה", כנאמר בפסוק לפני
רבים: מכיון שנשאה ב' פעמים - כשהי' שמה הגר וכשנקראת קטורה - ה"ז כאילו היו שתי פלגשים (ראה לבוש האורה כאן. יפ"ת לב"ר פס"א, ד. וראה להלן הערה 32).
7) כי פשוט (ע"ד הפשט) שב"בני הפלגשים" (ל' רבים) נכללים גם בני הגר (ודלא כבאוה"ח ובאר מ"ח כאן), שהרי אין רמז בכתוב ובפרש"י לחלק ביניהם. ואדרבא - בישמעאל מפורש בקרא שלא יירש עם יצחק. וראה גם סנה' צא, סע"א: באו בני ישמעאל... ולבני הפלגשים כו'.
8) ובמילא היתה פלגש (כמושג פלגש בכ"מ).
בב"ר פמ"ה, ג: לאשה ולא לפלגש (וראה גם רמב"ן לך טז, ב. וצ"ע שסותר את עצמו בפ' ח"ש כה, ו). והיינו ששרה שחררה את הגר (וכבמ"כ בב"ר שם: שתהא גבירה כמוה). אבל עפ"י דרך הפשט - ממה שנקראת שפחה גם אח"כ (לך טז, ה ואילך), ועד שאמר לה המלאך "שובי אל גברתך והתעני גו'", וישמעאל נקרא בן האמה (וירא כא, יו"ד. וראה לעיל הערה 20), מוכח שלא נשתחררה עדיין. ומ"ש (לך שם, ג) "לאשה" - ראה להלן הערה 31.
9) ח"ש ב"ה, א.
0) ראה עד"ז במ"ח ח"ש שם. נחל קדומים שם.
בבמ"ח שם "ויקח אשה - אשה ממש", ובנחל קדומים שם (ומפרש כן ברש"י) "דעד עתה היתה פלגש ועתה אשה בכתובה". אבל ממ"ש הפלגשים ל' רבים, משמע כבפנים. וכ"ה בזח"א קלג, ב: פלגש בקדמיתא ופלגש השתא.
ויגש א
כן3 "וישלחה", צריך רש"י להסביר שבמלה "הפלגשם" כאן הכוונה היא "בלא כתובה" - ולא כמשמעות הפשוטה בכל מקום?3.
אבל אין לומר שהוכחת רש"י הוא ממ"ש (ח"ש כה, א) ויקח אשה (כברמב"ן (כה, 0 ובמ"ח (כה, א)) - כי [נוסף על מה שגם גבי הגר נאמר (לך טז, ג) "לאשה" (וצ"ע ברמב"ן ובמ"ח מה שמחלקים בין הגר לקטורה)] גדולה מזו מצינו, אשר גם שפחה כנענית שמוסר הרב לעבדו העברי בכדי להוליד ממנה עבדים (שבפשטות אינה פלגשו אפילו) - וגם לאחרי מ"ת - נקראת בכתוב אשה (ראה פרש" משפטים כא, ד).
- כי מצד הקרי של תיבת הפלגשים (לי רבים), הי" מוכרח לפרש שקאי (לא על (הגר ו)קטורה - שהרי "קטורה זו הגר" (פרש"י לפנ"ז - כה, א) ואינן אלא אחת, כ"א) על פלגשים אחרים [והי' מוכרח לדחוק אשר (א) היו לאברהם עוד פלגשים שלא נזכרו שמותיהן בכתוב (כבוח"א קלג, הריש ע"ב). או (ב) שהכוונה ב"הפלגשים" הוא לפלגשי ביתו (כפי' הרד"ק)], ואז הי" אפשר לפרש ש"פלגשים" כאן הוא כבכל מקום. ורק לאחרי שמפרש "היא קטורה", מוכרח לפרש "פלגשים בלא כתובה", כי בעת שלקח את קטורה היתה כבר משוחררת.
גם יש לומר, ש"נשים בכתובה כו'" הוא המשך הביאור על הפלגשים ל' רבים (ראה לעיל הערה 26): התחלת הביאור הוא "היא הגר היא קטורה" (כבהערה הנ"ל). אלא שעדיין אינו
הערות
- 1. הפלגשים גו'") משמע שבני הפלגשים הם בני קטורה, והרי גם הגר היתה פלגש (ראה להלן הערות 28, 50) - ולכן מפרש "היא הגר היא קטורה"] - כי כבר לעיל (כה, א) כתב "קטורה זו הגר", ואינו צריך לפרש זה עוה"פ.
- 1. וירא כא, יד.
- 2. ועפי"ז יובן גם מה שהפירוש "נשים בכתובה ופלגשים בלא כתובה" כותב רש"י (א) באותו הדיבור עם הפירוש "חסר כתיב כו' היא קטורה" (אף שדרכו בכל מקום שכשמפרש ב' ענינים שונים באותם התיבות, מעתיק הוא עוה"פ התיבות שבפסוק להדגיש שהוא דיבור חדש (בראשית א, א. א, ב. ובכ"מ)), (ב) לאחרי הפירוש "חסר כתיב כו'" (אף שלכאו' הוצרך לפרש תחלה תיבת "הפלגשים" עצמה, ורק לאח"ז לפרש הטעם מה ש"חסר כתיב" שהוא רק דיוק פרטי, ובפרט ש"חסר כתיב" אינה קושיא כ"כ ע"ד הפשט (ראה לעיל ע' 18 ובהערה 15))
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.