225

הערות

1. 8. בכללות, כל המצות דרבנן, מכיון שהם בקום ועשה (נוסף להמעלה דמל"ת שיש בהם - מכיון שענינם הוא דחיית הרע) יש בהם (גם) המעלה דמ"ע (מקומות שנסמנו בהערה 16). אלא שבכל המצות דרבנן - ענין ה"מצות עשה" שבהם הוא בנוגע להמצוה - המשכת האור; שלהיותם בקום ועשה, נמשך האור בכלים. אבל בנוגע מעלת הל"ת שבהם (מה שהם דוחים את הרע) - הרי ענין זה בהם הוא בדרך דחי", ולא בדרך בירור. משא"כ במצות נ"ח, ה"עשה" וה"לא תעשה" שבה הם באותו הענין עצמו: הל"ת שבה - מה שהיא שייכת לקו השמאל ורה"ר - הוא בדרך בירור (ראה ד"ה ויאמר משה שם), שהיא מאירה אותם.
2. 9. תהלים נה, יט. ירושלמי סוטה פ"א סה"ח. וראה גם במדב"ר פ"ט, כד.
3. 3. ולהעיר אשר יום הראשון דחנוכה [אשר "עיקר הנס ביום הא'... והוא כולל ז' ימים" - ש"א ד"ה בכ"ה בכסלו פמ"ב] חל בשבעת הימים די"ט כסלן* - והרי מענינו של יט כסלו הוא "פדה בשלום נפשי וגו' כי ברבים היו עמדי". וי"ל שלכן הסיום וחותם דאגה"ק (ס"ב) "אחר ביאתו מפ"ב" הוא "יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו'".
4. 0. אלא שהבירור דמ"ע הוא רק בדברים שמק"נ, ונ'ח מאירה גם את קו השמאל ורה"ר
5. 5. *) שייכות המספרים יט כה - מובנת עפמש"כ בתו"א בראשית (ו, ריש ע"ד) ולקו"ת נצבים (מז סע"ב) והגהות הצ"צ לשם.
6. 6. כנ"ל (ובדוגמת המבואר בדרמ"צ שם בענין התשובה).
7. 1. ראה תו"א מב, ג. סדור שם. המשך מצה זו שם. ד"ה נ"ח תרמ"ג פ"ד.
8. 2. ראה גם לקו"ת ראה ל, ב. ושם (לא, ב), שהוא כענין ערבים עלי דברי סופרים.
9. 3. ראה גם המשך מצוה זו שם, וד"ה ויאמר משה שם, שזהו הדמיון דנ"ח לתורה. ובהמשך מצוה זו שם (ולהעיר גם מתו"א מב, סע"ג), שבנ"ח יתרון לגבי תורה. עיי"ש.
10. 10. וי"ל שזהו גם מה שנ"ח גורם לאור התורה (ראה שבת כג, ב. וברש"י שם ד"ה בנים) - כי דבר הגורם יש לו יתרון על הדבר הנמשך על ידו (המשך וככה תרל"ז פט"ו).
11. 4. אגה"ק סכ"ט (קנ, א).
12. 5. ואי"ז סותר למ"ש לעיל הערה 1 - כי במצות נ"ח (וכן בשאר המצות (דרבנן)) כמה ענינים. ומה שנ"ח שייכת למזוזת פתח הבית - נמשך ממצות מזוזה, ומה ששייכת לקו השמאל - נמשך ממצות תפלין. וזה שענינה בנר ואור - לנרות דביהמ"ק.