224

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ברשות הרבים, אין להן שום קשר מיוחד עם החוץ, שהרי אפשר לקיימן גם בפנים. והאפשרות לקיימן ברשות הרבים בדיוק כמו בבית נובעת מכך שלמצוות אלו אין כלל קשר למקום מסויים.

לפי זה יוצא, שמצות נר חנוכה, שחובה לקיימה דוקא בשמאל ודוקא מבחוץ, נבדלת מרוב המצוות ככולן, ולא רק ממצות מזוזה.

ג. ההבדל בין 'לא תעשה'י לי'עשה"

הבדל זה בין נר חנוכה לבין המצוות האחרות דומה להבדל שבין מצוות לא תעשה לבין מצוות עשה:

את מצוות ה"עשה" אפשר לקיים רק "מן המותר בפיך":', בדברים המותרים, המקבלים חיותם מקליפת נוגה5. לעומת זאת, מצוות לא תעשה מתקיימות דוקא על ידי (אי"עשיה) דברים האסורים - הנובעים משלש הקליפות הטמאות.

הסיבה לכך היא: האור האלקי המגיע על ידי קיום מצות עשה "מתלבש בכלי", = ומעצם העובדה, שמעשה המצוות יכול להוות כלי לאור המתלבש בו, מובן, שהאור הוא מסוג שיכול להיקלט בהגבלות של כלי*י. ולכן הוא איננו יכול להגיע למקום נמוך ביותר,

חנוכה

עד לדברים האסורים שמשלש קליפות הטמאות*.

לעומת זאת, האור המגיע על ידי קיום מצות לא תעשה הוא בלתי מוגבל לחלוטין, ולכן המשכתו אינה על ידי פעולה חיובית (כלי), אלא על ידי המנעות משלילה, כאשר האדם דוחה ואינו עושה את האסור'', וכיון שאור זה אינו מוגבל כלל, הוא יכול להגיע, ללא שום מגבלות, עד למקום הנמוך ביותר, ולפעול אף שם".

וזוהי גם המעלה של מצות נר חנוכה*: על ידי קיום מצוה זו נמשך אור, אשר בכוחו להאיר גם את קו השמאל, וברשות הרבים"'.

ד נר חנוכה מא*ר אף את רשות הרבים

לאמיתו של דבר, יש למצות נר חנוכה מעלה אף יותר ממצוות לא

הערות

  1. 2. שבת כח, ב. וש"נ.
  2. 3. ראה תניא רפל"ז. ובכ"מ.
  3. 4. תו"א נב, ד. לקו"ת פקודי ו, ד. המשך מצה זו שם פ"מ ואילך. ד"ה מאי מברך ש"ת (סה"מ קונט' ח"ג).
  4. 5. ראה דרמ"צ קצא, א.
  5. 6. בכ"מ מבואר [לקו"ת שם. המשך מצה זו שם (פמ"א ואילך). סד"ה מאי מברך הנ"ל. וראה גם תו"א שם], אשר כל המצות דרבנן, מכיון שענינם הוא דחיית והרחקת הרע (כי גם "מצות" (עשה) דרבנן הם דוגמת ה"גדרים וסייגים"), יש בהם המעלה דל"ת. ומ"מ מעלה מיוחדת במצות נ"ח, שבכל המצות דרבנן הל"ת שבהם הוא רק בהכוונה ותכלית שלהם [דבכללות הוא, מה שהם גדרים וסייגים לד'ת כנ"ל. וכן בפרטי ענינם, וכמו מצות נט"י, שענין עשיית המצוה היא המשכת בחי' אור החכמה, אלא שהכוונה בהמשכה זו היא - דחיית החיצונים], משא"כ מצות נ"ח, הרי ענינה של עשיית המצוה גופא הוא - להאיר מבחוץ את קו השמאל ובחי' רה"ר. ועצ"ע.
  6. 7. ראה סדור ערה, ג. מצה זו שם פ"ס. ד"ה ויאמר משה תש"ד פ"כ.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ה ע' 224
  2. תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ה ע' 224

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.