222
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪ לקוטי
לכן מציין רש"י, שאת הפירוש הזה אמר רבי אליעזר בן יעקב, שלשיטתו מובן מדוע נקבעת החזקה לגבי ה"דרך" על ידי פעמיים.
יב. רבי אליעזר בן יעקב: "דרך" קובעת לאחר פעמיים
לגבי הזמן שבו מתחיל לחול האיסור "בל תאחר", באיחור הבאת נדרים ונדבות לבית המקדש, קיימת מחלוקת בגמרא?: יש דעה הסוברת, שהאיסור מתחיל לאחר שחלפו שלושה רגלים מזמן הנדר או הנדבה, והאדם עדיין לא הביא את הנדרים ואת הנדבות (ורש"י נוקט בפירושו על התורה'* דעה ז), אך רבי אליעזר בן יעקב סובר "כיון שעברו עליהם שני רגלים עובר בבל תאחר".
והרי אנו רואים, שהלאו של "בל תאחר" קשור ל"דרך", כפי שמציין רש"י* את הסיבה לכך שמלכתחילה
מקץ ג
יש להשתדל להקריב את הנדרים ואת הנדבות מיד ברגל הראשון, "שמא יקשה לו לחזור ולעלות לירושלים ולהקריב נדריו ונמצא עובר בבל תאחר".
ואם כך, כיון שר' אליעזר בן יעקב סובר, שבענין של "בל תאחר", הקשור בקושי "לחזור ולעלות" בהליכה "בדרך" - עוברים על "בל תאחר" כשחולפים רק "עני רגלים" - הרי מכך מובן, שלפי שיטת ר' אליעזר בן יעקב צריכה ה"דרך" ליצור חזקה לאחר פעמיים גם בעניננו.
וכאן אנו רואים (כפי שרואים הרבה בפירושו), את ה"ענינים המופלאים"% שישנם בפירוש רש"י, וכיצד כל פירושי רש"י קשורים זה לזה, שכדי להבין לא רק את הפשט, אלא גם את הרמזים ואת הענינים המופלאים שבפירושו בפרשת מקץ, יש לדעת את אשר הוא מלמדנו בפירושו במס' יבמות ובפ' פינחס.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.