221

מהו ההבדל בין נישואין (ומלקות) לבין (וסתות ו)שור המועד? יש המסבירים* שההבדל הוא בכך שנישואין ומלקות חמורים הרבה יותר מוסתות ומשור המועד, ולכן מחמירים בעניננים אלו וחוששים לחזקה גם ב"תרי זימני".

לפי שיטה זו היה מובן: כשם שבענין "פן ימות גם הוא כאחיו", ענין של "נישואין", היא מוחזקת גם לאחר פעמיים, כי קיימת שם החומרה של פיקוח נפש, כך בעניננו: כיון שענין ה"דרך" כרוך כאן בפיקוח נפש, די בפעמיים כדי לחשוש.

אך רש"י אומר שם בגמרא: "איכא מילתא דמחזקינן לה בתרי זימני (=יש דברים שהחזקה נקבעת לאחר פעמיים) ואיכא מילתא דבעינן (=שדרושות) תלתא זימני". כלומר, קביעת החזקה לאחר פעמיים בנישואין ובמלקות אינה מפני חומרתם לעומת הענינים האחרים, אלא מפני שבענינים אלו הגיוני שתיווצר חזקה כבר על ידי "תרי זימני".

יא. גורם *חיד או גורס נוסף

ההבדל בין נישואין לבין שור מועד כה פשוט, גם בדרך הפשט, שרש"י אינו צריך להסבירו כלל, אפילו בפירושו על התורה, שנכתב גם עבור בן חמש למקרא:

כאשר מדובר במקרה שבו קובעת החזקה שאותן תוצאות מוכרחות להגיע שוב, כי עצם המציאות של הדבר המוחזק מחייבת אותן וגורמת להן - כפי שהדבר לגבי "קטלנית", שבהיותה

"מוחזקת שימותו אנשיה" נקבע ש"מעינה"* גורם בטבעו למות - אז די בפעמיים כדי ליצור חזקה'*. אך כאשר מדובר במקרה, שגם לאחר שהוא מוחזק כגורם לתוצאות אלו, עדיין תלוי הדבר בגורמים נוספים

[וכך הדבר לגבי שור המועד, שגם לאחר החזקה, אין השור הופך לדבר שעצם מציאותו מחייבת באופן טבעי לנזק של נגיחה (כקטלנית שגרימת המות אצלה היא ענין טבעי, בלי תלות ברצונה), אלא כאן יש צורך גם בפעולת הנגיחה, וזה תלוי בכל אופן בביטוי מסויים של "רצון" מצד השור'']

- כאן התוצאה פחות הכרחית, ולכן אפשר להבין, שבמקרה כזה נקבעת החזקה רק לאחר הפעם השלישית.

לפי זה יש לומר, שגם בעניננו, כיון שאפילו במשפחה זו עצמה, לא גרמה ה"דרך" ל"אסון" באופן ישיר, אלא היא איפשרה את התנאים שגרמו למות - יוצא (באופן של קל וחומר משור המועד), שאין די בפעמיים כדי ליצור חזקה, ואם כך, חזרה השאלה למקומה.