211
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בכללותו, יוצא שהשתחוו ליוסף בפישוט ידים ורגלים, כי "רק הכסא אגדל ממך", כדלעיל. ולפי שיטת רבי יוסי, המתייחס בעיקר למילה המסויימת יוצא, שרק כרעו ברך לפניו) נרמז ענין של פנימיות התורה.
ההבדל בין כריעה לבין השתחוואה הוא, שהשתחוואה היא ביטול במציאות, ואילו כריעה היא ביטול היש!י. ועל כך היא המחלוקת, איזו דרגה של ביטול "המשיך" והשפיע יוסף למצרים. מצד דרגת יוסף, שהיה נשמה דאצילות, למעלה מהשבטים?, הוא יכול היה להביא לידי ביטול במציאות. אך השאלה היא, אם המשכה זו של יוסף צדיק עליון יכולה היתה להתקבל על ידי אנשי מצרים, שהיתה ערות הארץ, שאף הם יגיעו לידי ביטול במציאות. ואכן, גם לפי שיטת רבי יוסי, שרק כרעו לפני יוסף, מובן, כמפורש בפסוק, שהשבטים אכן השתחוו לפניו אפים ארצה, והמחלוקת היא רק לגבי מצרים.
לכן מתייחס רבי יהודה, המביט יותר על הכלל - בחינת המשפיע - לענין כפי שהוא נמשך מצד יוסף. ואילו רבי יוסי, המתייחס יותר לפרטים - כיצד מצטמצמת ההמשכה ונחלקת לפרטים עד שהיא יכולה להתקבל אצל המקבל - מדבר על הענין, כפי שהתקבל על
ידי המצריים, בדרגה של ביטול היש בלבד3.
מדרגת חכמה - ביטול במציאות; מדרגת נה"י - ביטול היש
ענין נוסף: לפי הדיעה שהשתחוו לפניו, המשמעות של המילה "אברך" היא: אב בחכמה ורק בשנים. וההדגשה היא - אב בחכמה, כי הענין של "רך בשנים" בא רק להדגיש את גדולת חכמתו, כדלעיל בסעיף ה'. ולפי הדיעה שרק כרעו. לפניו, פירוש המילה "אברך" הוא: לשון ברכיים.
הערות
- 1. ראה לקו"ת סוכות פב, ב. ד"ה קול דודי תש"ט סעיף ג'.
- 2. תו"א ד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים. תו"ח שם. ובכ"מ.
- 3. מקיץ ג שיחות 1
- 3. ויש לומר, שענין זה מרומז גם בשמותם: ר' יהודה ור' יוטי בן דורמסקית. כי יהודה מלשון הודאה הוא בחי' הביטול ממש - ההשתחוואות שבתפלת שמו"ע (תו"א מה, ג) - ביטול במציאות. ויוסי בגימטריא אלקים (זח"ג רכג, א. (וראה סנהדרין נו, רע"א וברש"י שם). ד"ה וככה תרל"ז פ"פ), בגימטריא הטבע [ובפרט שהי' מדמשק* - לא מארץ ישראל - (כבספרי ר"פ דברים), שלכן נקרא "בן דורמסקית" (סה"ד סדר תנאים ואמוראים, כערכו). ונקבע זה בשמו שנקרא בשם זה, מוכח שזהו ענינו (ראה שעהיוה"א פ"א)] - ביטול היש**.
- 5. *) להעיר מעץ חיים בסופו.
- 6. **) ראה בד"ה וככה שם ובלקו"ש ח"ד [המתורגם] ע' 87, שפלוגתת ר' יהודה ור' יוסי בכמה ענינים הוא מטעם זה. ואף ששם הוא לענין ר' יוסי סתם - מובן (וע"ד שנתבאר פעם בארוכה - לקו"ש חי"ז ע' 558 ואילך - לענין ר"ש) שכל התנאים הנקראים "יוסי" (שבכולם הגימט' אלקים, הטבע) יש להם שייכות לר' יוסי סתם (ובפרט שהוא בן דורמסקית, כבהערה בפנים).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.