208

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

208 לקוטי היתה גדולתו כגדולת המלך, אלא הוא היה אברך בלבד.

אין הדבר סותר את הנאמר מאוחר יותר "וישתחוו לו אפים ארצה" - כי שם מדובר על השבטים, שבאו מארץ כנען שנים רבות לאחר "ויקראו... ונתון...", שבראותם את הנהגת יוסף על כל מצרים, הם העריכו את גדולתו "כמוך כפרעה" - "חשוב אתה בעיני כמלך":, ולכן "וישתחוו לו אפים ארצה".

אך גם לאחר הבהרת רש"י "כענין שנאמר ונתון אותו וגו'", עדיין נותר הקושי שהוזכר לעיל: מלשון הפסוק "רק הכסא אגדל ממך", נראה בבירור, שההבדל היחיד בין פרעה לבין יוסף הוא בכך שלא קראו לו מלך.

לפיכך זקוק רש"י לפירושים הקודמים, שאברך הוא "אבא למלכא" - ששיבחו אותו בשבח גדול ביותר, כי אכן לא קראו לו "מלך", כדלעיל, ושבחו הגדול ביותר היה "אבא למלכא", או ש"אברך" הוא "אב בחכמה ורך בשנים", שזהו שבח על חכמתו*.

מקץ ג

ו. ההסבר לסדר שבץ פירושי רש"י

ההבדל בין השאלה על הפירוש הראשון לבין השאלות על שני הפירושים האחרים הוא: על הפירוש "דין אבא למלכא" יש קושי רק בענין צדדי, מדוע מתרגמת התורה מהשפה המצרית לשפה הארמית, אך אין קושי בתוכן הפסוק עצמו - "ויקראו לפניו אברך". לעומת זאת, לפי שני הפירושים האחרים יש קושי בתוכן הפסוק: לפי הפירוש "אב בחכמה ורך בשנים" - מדוע שיבחו אותו על חכמתו ולא על מלכותו, ולפי הפירוש "לשון ברכיים" - מדוע שיבחו אותו בשבח

קטן מדי. לפיכך אומר רש"י על שני הפירושים האחרים, שהם "בדברי

הערות

  1. 2. ויגש מד, יח ובפרש"י. 3 הטעם שהוזקק רש"י לכל ג' הפירושים ואינו מסתפק בשנים מהם - כי בכל ב' פירושים ישנו צד השוה שאינו גלאַטיק (=חלק): בהפירושים "דין אבא למלכא" ו"אב בחכמה ורך בשנים" - בשניהם, קשה תיבת אברך (ב"דין אבא למלכא" - למה נכתב בלשון ארמי, וב"אב בחכמה ורך בשנים" - שבן ל' שנה אינו נקרא "רך"). בהפירושים "אב בחכמה כו'" ו"לשון ברכים" - בשניהם קשה תוכן הכתוב, המעלה שבה שיבחו
  2. 2. את יוסף (שאין זה נוגע לענין המלוכה או שהוא שבח קטן בערך). שלכן שניהם - דברי אגדה.
  3. 3. בהפירושים "דין אבא למלכא" ו"לשון ברכים": הקריאה אברך היתה בעת שרכב על מרכבת המשנה, המורה שהוא משנה למלך. ובמילא קשה: מה הוסיפה קריאת "אברך", והרי הרכיבה עצמה מורה שהוא משנה למלך (ומכ"ש להפירוש "לשון ברכים", שקריאת "אברך" הוא גרעון (וגנאי) לגבי המעלה שהתבטאה ברכיבתו במרכבת המשנה)? ובזה, עדיפות בהפירוש "אב בחכמה כו'", שהוסיפו עוד מעלה ושבח ביוסף - מעלת החכמה - שאינה שייכת ואינה נראית ברכיבתו במרכבת המשנה.
  4. 4. ויש לומר, שזהו ג"כ מה שרש"י מעתיק בפירושו זה "אברך זה יוסף" - דלכאורה מיותר - בכדי להדגיש, שהתואר אברך (לפי פירוש זה) הוא על יוסף, ומצ"ע (משא"כ לשאר הפירושים התואר "אברך" הוא מצד השייכות לפרעה ולמצרים ועל זה שרוכב במרכבת המשנה, ואי"ז שייך ליוסף דוקא).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.