207
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אותו במרכבת המשנה אשר לו". גם לאחר "ויקראו לפניו אברך" עוסקת התורה במהותו של יוסף בתפקיד המלוכה: "ונתון אותו על כל ארץ מצרים, ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו...". ומכך מובן, שגם הפסוק "ויקראו לפניו אברך", המופיע באמצע הענין קשור למלוכה, ובמיוחד כאשר "ויקראו" התרחש כאשר יוסף נסע במרכבת המשנה. ולפי זה מתעוררת השאלה על הפירוש "אברך - אב בחכמה וכו'": חכמה ומלוכה הם שני ענינים שונים. אמנם, יוסף הגיע לגדולתו עקב "אין נבון וחכם כמוך", אך זהו רק הגורם לגדולתו. ואם כך, מהו הקשר בין השבח "אברך - אב בחכמה..." לבין ענין המלוכה?
לפיכך מביא רש"י פירוש נוסף, ש"אברך" הוא מלשון ברכיים. לפי פירוש זה מתאים המושג אברך לתוכן הענין, כי ההסבר ש"הכל היו נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו", ובמיוחד ש"אברך לשון ברכיים", שכרעו לפניו ברך, מתאים לתיאור גדולתו של יוסף בהיותו משנה למלך.
ה. בין גדולת :וסף לגדולת פרעה
הקושי בפירוש "אברך לשון ברכיים" מובן מדברי רש"י עצמו, המסיים "כענין שנאמר ונתון אותו וגו'", ובכך מיישב רש"י את הקושי המתעורר על פירוש זה.
על הפסוק "רק הכסא אגדל ממך"ז? מפרש רש"י "שיהיו קורין לי מלך". שההבדל היחיד* בין פרעה לבין יוסף היה - כלשון הפסוק רק - שליוסף לא קראו בשם מלך5. מתעוררת השאלה: מדוע קראו ליוסף "אברך" (מלשון ברכיים) - תואר שמשמעותו, ש"הכל היו נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו", או שכרעו ברך לפנט: לפני מלך משתחווים בפישוט ידים ורגלים, כפי שאכן נאמר מאוחר יותר** לגבי יוסף: "וישתחוו לו אפים ארצה", ולא רק כורעים ברך. ואם כך, מדוע שיבחו את יוסף רק בתואר "אברך", שלכל היותר מביע שכרעו ברך לפניו?
לפיכך אומר רש"י "כענין שנאמר ונתון אותו וגו'", כלומר, שגדולת יוסף היתה רק מפני "ונתון אותו", שפרעה מינה אותו, ולא מצד עצמו'. ולכן לא
הערות
- 1. מקיץ ג שיחות 0
- 7. פרשתנו מא, מ.
- 8. בענין המלוכה על מצרים - אף שבנוגע לפרעה ויוסף עצמם, הי" פרעה גדול ממנו ומלך עליו (ע"ד "מלך המלכים"). שלכן הוצרך יוסף לבקש רשות מפרעה לעלות ולקבור את אביו (ויחי ג, דדה).
- 9. אבל לא שהי' חסר לו משהו בענין המלוכה עצמה. וראה פירש"י ויחי מז, לא: שהרי יוסף מלך הוא.
- 0. פרשתנו מב, ו. מג, כו.
- 1. ובזה יתורץ גם מה שרש"י מביא רק התיבות "ונתון אותו" (וסיום הפסוק מרמז רק ב"וגו'") -- דלהפירוש שכוונת רש"י הוא להביא ראי" על ש"הכל היו נכנסין לפניו כו'", הוצרך להביא גם התיבות "על כל ארץ מצרים" - כי כוונת רש"י הוא להדגיש אשר זה מה שיוסף הי' "על כל ארץ מצרים" - הענין שמרמזו ב"וגו'" - הוא רק מצד "וותון אותו".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.