203
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שנאמר ונתון אותו..." - לדבריו, המשמעות היחידה של המילה "אברך" היא מלשון ברכיים, ואילו הפירוש "אב בחכמה ורך בשנים" הוא עיוות הכתובים, ולכן קראו לפני יוסף "אברך", כי הכל היה נתון תחתיו, כנאמר "ונתון אותו על כל ארץ מצרים", וממילא קראו לפניו: הוא גורם לכרוע ברך (או: אכרע ברך) לפניול'.
בדברי רש"י כאן אין מובן:
א) מדוע מקבל רש"י את הדעה שהפירוש "אב בחכמה ורך בשנים" הוא עיוות הכתובים? לגבי רבי יוסי, אשר אמר "עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים", אפשר עדיין להסביר, שהוא סובר שאי אפשר לפרש לבד שמילה אחת בתורה מורכבת משתי מילים'". אך רש"י?' אינו יכול לומר כך, שהרי אם כך, גם הפירוש "דין אבא למלכא" הוא עיוות הכתובים, וכיון שרש"י אינו מעורר שאלה זו על הפירוש הקודם,
מקץ ג
הרי הוא מקבל שאכן יש אפשרות לבאר מילה אחת כמורכבת משתי מילים''. ומדוע אפוא הוא אומר על הפירוש "אב בחכמה ורך בשנים" שזהו עיוות הכתובים?
ב) כאשר מסביר רש"י, בפירושו לגבי "אברך לשון ברכיים", ש"הכל היו נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו", הוא מוכיח זאת מהפסוק - "כענין שנאמר ונתון אותו..."*'. ואין מובן: לפירוש "אב בחכמה ורך בשנים" אין רש"י מביא הוכחה מן הפסוקים "אין נבון וחכם כמוך", "ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה"*. ומדוע דוקא לפירוש "שהכל היו נכנסין לפניו...", הוא אכן צריך להביא הוכחה?
שאלה זו אף קשה יותר: המילים "ונתון אותו על כל ארץ מצרים" מופיעות באותו פסוק שבו כתובה המילה "אברך", שאותה מפרש רש"י. ואם רש" אעו צרך לצטט את הפסוקים "אין נבון וחכם כמוך", ו"ויוסף בן שלשים שנה...", כי הוא סובר שהתלמיד זוכר את אשר למד מספר פסוקים לפני כן, או יידע זאת מספר פסוקים מאוחר יותר, הרי על-
הערות
- 0. יש מפרשים "שהכל היו נכנסים כו'" זהו הפירוש ד"אברך". וגורסים "אברך - אפרכוס", וכדומה (ראה בהמצויין ב"תורה שלימה" כאן). אבל לפי הגירסא "לשון ברכים", צריך לפרש כבפנים. וכן הוא בפירוש רבינו הלל לספרי שם. וראה גם ראב"ע וספורנו כאן.
- 1. משא"כ ב"גלעד" (ויצא לא, מז) וכיו"ב שפירשו הכתוב עצמו ואין זה "עיוות הכתוב". ועוי"ל שגם כוונת ר' יוסי ב"למה אתה מעוות כו'" הוא כדלהלן בפנים סעיף ד'.
- 2. דמזה שרש"י מעתיק זאת בפירושו, מוכח שס"ל לרש"י שכן הוא גם לשיטת פי' עה"ת.
- 3. וכן תיבת "שמים" מורכבת היא משתי תיבות, כדפירש"י בראשית א, ח. ועוד.
- 4. ואף שכ"ה גם בספרי, הרי (נוסף על מה שגם דברי הספרי צריכים ביאור) כאמור כמה פעמים, כל מה שרש"י כותב בפירושו עה"ת (גם כשמעתיק מדברי חז"ל) הוא חלק מפירש"י - פשוטו של מקרא.
- 5. פרשתנו מא, לט. שם, מו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.