199
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שמשמעות המלה "מקץ" כאן היא "מסוף".
ד קצה - סוף והתחלה
אך עדיין יש להבין:
אמנם, קשה להסביר בפסוקנו שמשמעות המלה "מקץ" היא "מסוף", אך כיון שלפי דעת רש"י "כל לשון קץ סוף הוא", הרי לא ייתכן לומר שכוונת המלה "מקץ" בפסוקנו היא "תחילה", בשונה ממשמעות מלה זו בכל מקום. ומדוע צריך רש"י להביא לכך הוכחה גם מהתרגום?
ההסבר לכך הוא:
לפי אבן-עזרא יכולה המלה "קץ" להתפרש "פעם ראש פעם סוף", משום שלדעתו המלה "קץ" היא מלשון "קצה". ולכן אפשר להבינה הן במשמעות של "ראש" והן במשמעות של "סוף", כי שניהם "קצוות"".
לפי זה מובן, שאף לפי שיטת רש"י, שמשמעות המלה "קץ" בכל מקום היא "סוף", אינה הוכחה ברורה*' לכך שאין היא יכולה להתפרש במשמעות של "תחילה". שהרי אפשר לומר שכוונת המלה "קץ" בכל מקום היא "סוף" אינה מפני שהפירוש של "קץ" הוא "סוף", אלא מפני שהסוף הוא קצה. ואם כך,
ייתכן שהפירוש הוא גם "תחילה". ולכן צריך רש"י להוכיח "כתרגומו"*.
ה. סוף הגלות או תחילת הגאולה!
מהענינים של "יינה של תורה" אשר בפירוש רש"י זה:
ב"ויהי מקץ שנתיים ימים" יש שני ענינים מנוגדים:
(א) מצד אחד זהו הסיום של התקופה שבה שהה יוסף בבית הסוהר, סוף גלות יוסף, שזו היתה התקופה הקשה והנחותה ביותר של יוסף בגלותו. כפי שידועים! דבריו של כ"ק מורי וחמי אדמו"ר על התקופה של עקבתא דעקבתא דמשיחא, שלפנות בוקר מתגבר החושך ביותר.
(ב) מצד שני, דוקא אז הוא ה"קץ" וההתחלה של גאולת יוסף!?.
הערות
- 7. ראב"ע תהלים שם.
- 8. אבל גם מזה ראי' ש"קץ" אין פירושו "קצה", כי באם פירושו ה" לשון קצה - הי' נמצא גם על תחלה (כמ"ש הגו"א כאן, נעתק לעיל הערה 8). ומ"מ אי"ז ראי" מוכרחת, ולכן הוזקק רש"י להביא ראי" מ"תרגומו". וראה הערה הבאה.
- 3. מקץ א שיחות 19
- 9. אלא שהוכחה זו בפני עצמה אינה מספיקה - כי הגם שאונקלוס מתרגם הכתובים בד"כ לפי פשוטו של מקרא, הרי בכו"כ מקומות מפרש רש"י דלא כהתרגום (כנ"ל הערה 3), ולכן מביא הוכחה מ"וכל לשון כו'" שמזה מוכח (אף שאינה ראי' מוכרחת) ש"קץ" אין פירושו "קצה", כבהערה הקודמת.
- 5. גם י"ל, שב"וכל לשון קץ סוף הוא" בא רש"י גם לבאר שלשון "מקץ"נופל גם על דבר שאינו תוצאה מהמאורע שנזכר לפניו. כי להפי" ש"קץ" הוא לשון "קצה", מסתבר לומר שהכוונה ב"מקץ" היא הגמר והסיום של ענין שלפניו, משא"כ להפי' ש"קץ" הוא "סוף" - הרי הל' "סוף" שייך גם כשה"סוף" הוא מחוץ להדבר (ראה רמב"ן בפ' ראה שם).
- 0. לקו"ד ח"א סח, א"ב. וראה גם מכתב ת"ת שבת"ת תשכ"ה (לקו"ש חכ"ג ע' 435).
- 1. ראה ב"ר כאן. וראה אוה"ת פרשתנו (ח"ב) שמ, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.