195
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עול המגיעה לעצם הנשמה" ומגלה זאת גם בנשמה שבגוף.
יא. תכלית הגלות - יתרון האור מן החושך
בכך יובנו שתי ה"סברות ההפוכות" שהיו לגבי תמר: בתחילה סברו שמפני ש"זנתה תמר כלתך" צריך להיות דין של "הוציאוה", כפירוש הזהר - בגלותא. ולאחר מכן יצאה בקשר למעשה תמר זה עצמו בת קול "ממני ומאתי יצאו הדברים... להעמיד מלכים
בישראל"?, שהמעשה נגרם כדי שיוולד פרץ וכו' ועד משיח, שענינו גאולה.
ההסבר לכך הוא: תכלית הגלות "מפני חטאינו"* היא כדי שעל ידי
בירור וזיכוך חשכת הגלות יתגלה יתרון האור בגאולה העתידה.
ולפיכך, למרות שבתחילת הענין נחשבה פעולתה של תמר למעשה שלילי, שתוצאתו צריכה להיות "הוציאוה בגלותא", הרי שלאחר העבודה של יהודה, עבודת ההודאה הגורמת לכך שעל ידי הגלות (הוציאוה) מתעוררים "הצמאון והאהבה בחילא יתיר"*י ("ותשרף") - אז מתגלה ש"ממני ומאתי יצאו הדברים... להעמיד מלכים בישראל", שיש בכך מלכתחילה כוונה עליונה, שמכך יוולד פרץ וכו' ועד ל"עלה הפורץ לפניהם"'*, שיפרוץ את כל הגבולות, אפילו את ההגבלות שהיו בזמן הבית, וכן לפני ירידת הנשמה למטה - יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
(משיחת ש"פ מקץ וש"פ וארא תשכ"ח)
הערות
- 8. שלכן בחינה זו ישנה "בכל אחד מישראל" וגם בזה"ג (ראה תו"א צט, א. ד"ה ונחה עליו תש"ט סעיפי יחדיט. ובכ"מ).
- 9. פרש"י פרשתנו לח, כו.
- 0. אלא שפשוט שהכוונה אינה בהחטאים עצמם ח"ו, שהרי הם היפך רצון העליון, ולא יהי' להם עלי' לעולם (דמה שזדונות נעשו כזכיות הוא רק ניצוצות הקדושה שנפלו בהם, אבל לא הזדונות עצמם ח"ו) כ"א, שבירתן זהו תקנתן (ד"ה נ"ח עת"ר). וראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 236
- 4. וישם גנ שיחות 16
- 5. הערה 19 (חכ"ז ע' 363 ובהערות שם). וראה לעיל ע' 67 ובהערות שם.
- 1. מיכה ב, יג. וראה רד"ק כאן פסוק כח: בתמר כו' ומי שיצא ממנו המלכות פורץ הגדר וכמו שאמר עלה הפורץ לפניהם.
- 7. ובב"ר כאן (פפ"ה, יד): כל הפריצים ממך יעמוד עלה הפורץ לפניהם, ובמפרשים שם, שקאי על מלך המשיח עיי"ש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.